ימימה חובב: "ברור לי שבגלגול קודם הייתי אחת מחבורת חלוצי כנרת"

01 זיכרון ילדות תרבותי: מחזמר טלוויזיוני המבוסס על מוטל בן פייסי החזן של שלום עליכם, ששודר מדי פעם בטלוויזיה הלימודית, עוד בעידן השחור־לבן, בדרך כלל בימי חול המועד. שיחקו שם שחקנים מופתיים. אני עדיין זוכרת את רבקה מיכאלי, את זהרירה חריפאי ואת מיכאל ורשביאק. הסיפור היה נפלא והשירים נהדרים. ידעתי את כולם בעל פה, ובהזדמנויות שונות העליתי עיבודים עצמאיים של המחזמר הזה בבית ובבית הספר. אז עוד חלמתי להיות שחקנית, אבל לימים הגעתי למסקנה שהרבה יותר בטוח להופיע מול קהל שבוי של תלמידים בכיתה.

02 ספר שקראת פעמיים: האמת היא שדי קשה לי למצוא ספרים שממש עושים לי את זה, וכשאני כבר מוצאת אחד כזה אני קוראת אותו לפחות פעמיים אם לא יותר. אחד מהאהובים עליי הוא הספר רודף העפיפונים, שהוא בעיניי ממש ספר דתי על חזרה בתשובה, וגם על האופן שבו אפשר להשתמש בדת כדי להרוס, אבל גם כדי לתקן ולמלא את העולם בחמלה.

03 דמות שמעניקה לך השראה: ללא ספק ההורים שלי – יעקב ז''ל ורחל תבל''א חובב. שני אנשים שבלי הרבה דיבורים התוו לי דרך מאוד ברורה של הליכה בעקבות הדברים החשובים באמת: חיי תורה, מידות טובות, ערכים ואהבת הארץ, ובלי לתת לרעשי רקע כמו פוזה, כבוד או כסף להסיט את האדם מהעיקר.

04 עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה: עם חבורת חלוצי כינרת בעלייה השנייה. די ברור לי שבגלגול קודם הייתי בעצמי אחת מהחבורה הזאת, אני רק לא לגמרי סגורה על מי מהם הייתי. בעבר התלבטתי בין שרה מלכין לבין ברל כצנלסון, עד שלאחרונה האיש שלי הטיל פצצה והציע שהייתי דווקא א"ד גורדון. בקיצור, זה עניין שאני חייבת לברר מולם, ועל הדרך לספוג גם קצת מהטירוף המרהיב שלהם – נאמנות טוטאלית, אומנם לפעמים קצת קיצונית ומוגזמת, לערכים, לתיקון אישי ולתיקון עולם.

05 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד: עם צעירים וצעירות שקבעו את מושבם בבית המדרש – והייתי שמחה להתחלף איתם להרבה יותר מאשר ליום אחד. בתחילת אלול הפקדנו בן אחד שלנו בישיבה ונזכרנו איך לפני שלוש שנים בדיוק הפקדנו בת אחרת בבית המדרש. עכשיו היא בצבא, אבל רוח בית המדרש עוד נמשכת עליה והיא לומדת בכל רגע שמתאפשר לה, ומחכה ליום שתוכל לחזור אל ספסלי בית המדרש. ליכולת להתמסר לגמרי ללימוד בתוך אווירה של תורה – אין תחליף.

06 מה מצחיק אותך: נשים מצליחות שנמצאות בתחומי השפעה שונים – מנהלות בתי ספר, מנהלות מחלקות בבתי חולים, למדניות וכן הלאה, שבכל ריאיון איתן ממהרות להכריז שהן לא פמיניסטיות. נו, באמת. וגם אנשים שבשם ערכים נשגבים, בראשם אחדות ואהבת ישראל, מוכנים לפסול, ולאו דווקא בעדינות או בכבוד, כל מי שחושב אחרת מהם. האמת היא שהם יותר מכעיסים מאשר מצחיקים, אבל כדי לשמור על הבריאות הנפשית אני משתדלת להתמקד בצדדים הקומיים של התופעה ולא במה שכל כך מרגיז בה.

07 מהו המאכל שאת לא יכולה לעמוד בפניו: קל, עוגות גבינה ועוגות שמרים טריות. אם כי כל מי שבילה איתי בימי עבודה ארוכים, בטיולים או באירועים עם אוכל מוסדי, יודע שבשעת מצוקה גם פלפל ירוק עם גבינה ומלפפונים עם קוטג' יכולים לעשות את העבודה, ולו גם באופן חלקי.