01זיכרון ילדות תרבותי: "5,000 האצבעות של ד"ר T", סרט אמריקני סוריאליסטי שנשכח שלא בצדק. צפיתי בו כילד במדשאה בקיבוץ גן־שמואל, אצל דודי יינוש ומשפחתו, בשנות החמישים. וכמובן "הכיתה המעופפת" מאת אריך קסטנר, הנמצא איתי כל חיי, ספר שאין כמותו להנגיש את עולם המבוגרים לילדים ואת עולם הילדים למבוגרים. כמו שאמר קסטנר: "רק מבוגר הנשאר גם ילד הוא בן־אדם".
02עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה: עם אמא ואבא, מיליה ויעקב. לאחרונה אני פוגש אותם רק בחלומות. עם חלוף השנים מאז הלכו לעולמם מתברר לי שכל כך הרבה לא הספקתי לשמוע מהם ולהשמיע להם. אם יותר לי – גם לפגוש לראשונה את סבא וסבתא, דוד וברטה ויצטום מברלין, שגורשו ממנה ונרצחו בשואה.
03 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד: עם צ'לנית או צ'לן בתזמורת המבצעת את האופרה "טוסקה" מאת פוצ'יני. תפקיד הצ'לו באופרות האיטלקיות – במיוחד אצל ורדי ופוצ'יני – ייחודי, מדהים ומפעים באורח שקשה לי לתאר אותו במילים. בטוסקה התזמורת היא גם הגיבור האמיתי של המוזיקה: היא המובילה את העלילה, מסבירה אותה, מעירה עליה ועוטפת אותה.
04ספר שקראת פעמיים: יותר מפעמיים – "הרוח השבויה" מאת המשורר הפולני זוכה פרס נובל צ'סלב מילוש, המתאר באורח מצמרר את רוח האדם היוצר הנתון בעבותות משטר טוטליטארי. הוא מתאר אומנם את מולדתו בשנות מלחמת העולם השנייה ואחריה, אך ממריא מעבר לזמן ולמקום. הספר מצמרר וכואב ועם זאת מלא חמלה.
05 מה מצחיק אותך: ההומור הדק בספרי הריגול הנפלאים של לן דייטון, שמאחוריו מסתתרת ביקורת חברתית שנונה ומבריקה, הסדרה הטלוויזיונית האלמותית "המלון של פולטי" מאת ג'ון קליז והמערכונים בכיכובם של אסי כהן, ליאת הר־לב ושני כהן.
06 עם מה אתה נרדם: עם רומן או ביוגרפיה שנושאים אותי הרחק מכאן. יש לי העדפה ברורה לספרים מאת מאיה ערד, שאת כולם קראתי. היא מפליאה לדעתי ליצור מרחב ייחודי – בין ישראל לארה"ב, שם היא חיה וכותבת. אני משתדל לקרוא בהם מעט מדי לילה כדי לשמר את התענוג לזמן ארוך יותר.
07 מאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו: פיש אנד צ'יפס. למרות המקור והמוניטין העממיים שלו, לאמיתו של דבר מדובר במאכל קשה מאוד להכנה נכונה, וקל מאוד לפספס בו. לשמחתי הרבה, אפשר כיום להשיגו גם בישראל.
08 מה שם קבוצת הוואטסאפ המשפחתית שלך: "ויצטום". בעבר כינו את חברי דסק החוץ בחדשות ערוץ 1 "הוויצטומים", ואותו לגלוג הפך למותג.
