01 זיכרון ילדות תרבותי: רבקה זוהר הגיעה למופע בבית הספר נאות קטיף וביקשתי לשיר לה את "הדרך אל הכפר". חשבתי שיהיה מיוחד אם אנסה לשיר כמותה. היא חשבה שזה פחות מוצלח.
02 ספר שקראת פעמיים: בילדותי קראתי את טרזן, השביעייה הסודית וספרי אסתר שטרייט־וורצל, סמדר שיר וגלילה רון־פדר. אצל סבא וסבתא הייתי שותה בצמא את ספריו של הרב בן־ציון פירר. היום אני לא קוראת ספר פעמיים, מלבד ספרי הדרכה והשראה. נר לרגליי הוא "להיות ראוי" של אמיתי מגד. ספר שעוזר לדייק ולשייף נקודות בנפש ולצלוח את החיים בתחושת ראויות.
03 דמות שנותנת לך השראה: שרה שפירא, רחלי אנקרי ורוחמה בן־יוסף. שלוש נשים שסוחפות אחריהן תנועה נשית גדלה והולכת שמציבה את הנישואין במקום הראשון בסולם העדיפויות.
04 יוצר שאהוב עלייך במיוחד: אני אוהבת את השירים של דני רובס. הקול שלו, הטקסטים, הכנות, החשיפה, הנגיעה בפרטים קטנים יומיומיים. פסקול שמלווה את חיי.
05 עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה: עם סביי וסבתותיי, שורדי שואה מהונגריה ומצ'כיה. בילדותי ישנתי עם סבתא שלי, אחרי שהתאלמנה. לפני שהלכנו לישון היא הייתה מספרת לי על ה"לאגרים" (המחנות), השלג, הנאצים והתפירה שהצילה את חייה. הכול הפך אצלי לבליל אחד, והייתי שמחה שהיא והם היו עושים סדר במה שקרה ואומרים מהיכן שואבים כוחות להמשיך לחיות ולהאמין בקב"ה בכל לב.
06 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד: עם ריטה, ביום של הופעה כמובן. הייתי רוצה לעלות על במה ולתת הופעה סוחפת באולם מפוצץ. לרקוד, לשמח, לשמוע את הקהל שר ולרדת מהבמה באנרגיות.
07 מי מצחיק אותך: אמיר מויאל. חולה על השנינויות שלו, ובכלל על משחקי המילים במופעי הסטנדאפ שלו, בסטטוסים ובתגובות שלו בוואטסאפ. וחנה כהן־אלורו, עם פאנץ' כל חצי דקה. והילדים שלי שמשבשים עברית ואנגלית (ההברקות נרשמות במחברת במטבח).
08 מה המאכל שאת לא יכולה לעמוד בפניו: קוסקוס ביתי טוב. בכלל, אני אוהבת אוכל טוב ומגוון, בריא ומזין. פחות מתחברת למתוקים ומשתדלת לא לאכול בערב. בשנה שהייתי קומונרית בנווה־צוף, בכל שבת התארחתי אצל משפחה אחרת ונהניתי ממטבחים משובחים ומעניינים.
09 עם מה את נרדמת: עם מאוורר תקרה. אני מעיפה מהחדר את כל מסיחי הדעת והקרינות למיניהן. יש ערמת ספרים ליד המיטה שלי, ואני מגיעה אליה רק כשאני הולכת לישון מוקדם מאישי, דבר די נדיר.
