תכולת הספרייה: ספריי מחולקים לשני ארונות: ארון הספרים היהודי וארון ספרי הפסיכולוגיה. כמטפל קבוצתי, מן הארון הפסיכולוגי אני מקבל את מה שאין בארון היהודי: תיאוריות של התפתחות אישית, כלי אבחון ושיטות טיפול. לא הייתי יודע מה לעשות איתם בלי הארון היהודי שגילה לי מהו האדם, מה ייעודו והיכן הוא חוזר ונופל. כשאני מסתבך עם מטופליי ועם עצמי, מה שמשיב אותי לדרכי הוא הארון היהודי שבו כתובות שאלות האסורות בארון הפסיכולוגי: מהו חטאי? איך הוא גורם לסבלי? איזו אמונת שווא מנהלת אותי? באיזה ניסיון מעמיד אותי א־לוהיי ואני נס ממנו רוב חיי? מה מוטל עלי?
בארון שלישי נמצאת האנציקלופדיה העברית שהוריש לי אבי המנוח, בן היישוב הישן מירושלים. שיצא לעבוד בתל־אביב בגיל 13. תאב דעת שלא זכה להשלימה. כל כרך שיצא לאור היה מונח על יד מיטתו, והוא היה קורא בו מתחילתו עד סופו ורושם לעצמו הערות על פתקים קטנים שהטמין סמוך לערכים. מדי פעם אני מקבל דרישת שלום ממנו בפתק הנושר מן הכרכים. הוא גילה לי שיש גאולה בספרים.אוס
מדף קרוב ללב: אין מדף קרוב אלי יותר מן האחרים. להלן אפרט את הקשר הרגשי וההכרחי של ספרים קרובים לחיי.
שיטת מיון: ארון היהדות מחולק לספרי קודש, ספרות יהודית אקדמית, חסידות וספרות ציונית. בארונות האחרים – פסיכולוגיה, אנציקלופדיה וספרות – אין חלוקות משנה.
על ארבעה ספרים
מורה נבוכים לרבנו משה בן מימון
מערבית: מיכאל שוורץ / אוניברסיטת תל אביב / 2003
את מורה נבוכים פגשתי בביתו של אבי המשלים, פרופ' ישעיהו ליבוביץ. הוא גילה לי שכל מה שחשבתי על א־לוהים איננו א־לוהים, ושהתורה היא מסקנתה הסופית של התבונה. הוא הציל את חיי במסע שעשיתי לזיכרונות הזוועה שלי מבית אימי. כשרציתי לברוח, המורה החזיר אותי לניסיון שהוטל עלי לעמוד בו גם אם אמות בדרכי: "העושה אמת כי הוא אמת". בהדרכתו למדתי לאתגר את מטופליי למקום שהפסיכולוגיה לא מכירה: חובה המוטלת עליך גם אם תאבד בה, וממנה אתה נבנה.
מסכת ברכות, תלמוד בבלי
לימודיי בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית פתחו לי שער. מאז אני לומד, בחברותא ולבד, מוצא כל שנה אוצר חדש. אחד מהם, ששינה את דרכי המקצועית, היה אבחנה המופיעה במסכת ברכות ושאין דומה לה בכל הספרות הפסיכולוגית, בין שני מיני סבל: "אם רואה אדם שיסורין באים אליו יפשפש במעשיו" (ברכות ה ע"א). זה לא משהו שעשו לך, והחיפוש אחר גורם חיצוני הוא פתרון שווא שרק מחמיר את המצוקה. האם סבלי הוא עונשי או ניסיוני? זו השאלה החשובה בעיני בכל חקירה של מצוקה נפשית. כל אחד מהם מזמין התמודדות שונה לגמרי.
רומי וירושלים
משה הס / תרגום: ישורון קשת / הספרייה הציונית / 1983
משה הס הזמין אותי לקבוצה שאני שייך אליה – יהדות של תקומת ישראל בארצו. כל צורות היהדות האחרות הן השתמטות. הרפורמה משתמטת מן הלאומיות. החרדים משתמטים מחובות הארץ. המשכילים המתבוללים מן הייעוד היהודי בהיסטוריה. האורתודוקסיה המודרנית משתמטת מתיקון נבואי, חברתי־מוסרי, לאומי ודתי. עם ישראל שרד מתוך תודעת שליחות המחכה לו: תיקון השבר העולמי המתגלגל באלילות חד־ממדית – הלאום מעל הכול, השוק החופשי מעל הכול, התיקון החברתי לבדו, הגאולה בהשכלה או בתיקון רוחני לבדו, והיום – מחלת הפרט מעל הכול.
חרדות פסיכוטיות והכלה דיווח אישי על אנליזה אצל ויניקוט
מרגרט א. ליטל / מאנגלית: שרית בוסקוביץ' / תולעת ספרים / 1990
את האבחנה המבריקה ביותר של דונלד ויניקוט מצאתי בספרה של תלמידתו מרגרט ליטל. הפסיכיאטר הבריטי גילה לי שאימת המוות שלי איננה עוסקת בעתיד, אלא יודעת דבר שאסור לי לגעת בו: הרגו אותי פעם. מכאן התחיל מסע בלשי שאני עושה עם תלמידי הקבוצות שלי. מהו התוכן המנהל את חייכם במאמץ שווא למנוע ממנו להגיע לתודעה? איפה מַתֶּם? מי הרג אתכם? איזה כישרון הוטל עליכם לפתח כדי לשוב לחיים?
