01 זיכרון ילדות תרבותי. המחזמר "עלובי החיים" בתל־אביב. אבא שלי חובב מחזות זמר מושבע ודרכו הכרתי את העולם הזה, וכילד, הוא לקח אותי ואת האחים שלי לכמה וכמה מחזות זמר. באוטו, בדרך חזרה, היינו מזמזמים את כל השירים.
02 יוצר שאתה אוהב במיוחד. אני אוהב את הסרטים של יוסף סידר. גם הנושאים שהוא עוסק בהם, וגם הצורה שבה הוא לוכד ניואנסים וסיטואציות אנושיות, בשפה קולנועית – כל זה מאוד מדבר אליי.
03 דמות שמעניקה לך השראה. הרב יובל שרלו, שהיה ראש הישיבה שלי. אני מוצא את עצמי מתגעגע בזמן האחרון לתקופת הישיבה, ומתכנן לכתוב משהו על השנים היפות האלה. הגעגועים הם גם ללימוד עם הרב שרלו, שם נחשפתי ליושרה הבלתי רגילה שלו, ולמחויבות האתית שהוא ניסה להנחיל לנו, התלמידים שלו. אני מקווה שמשהו ממנה דבק בי.
04 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד. עם ההורים שלי. אנחנו חמישה אחים, כל אחד עם הצרכים והשיגעונות שלו, ואפילו שאנחנו כבר מבוגרים, ההורים שלנו מעורבים בחיים שלנו, עוזרים לנו ותומכים בנו. מעניין אותי לראות איך הפרויקט הזה של ניהול משפחה נראה מהצד שלהם.
05 באיזו סדרה היית רוצה להשתתף כשחקן אורח. הייתי שמח להופיע ב"בטיפול" – חלום שלי להיות מטופל של אסי דיין. לא הייתי מתנגד גם לתפקיד קטן ב"הנותרים", ללא ספק הסדרה העצובה והיפה ביותר של השנים האחרונות.
06 ספר שקראת פעמיים. "מה נשמע בבית" של אדם ברוך. מופת של כתיבה עיתונאית, דוקומנטרית, על המציאות הישראלית. הכתיבה של אדם ברוך מיוחדת מאוד, ובעיניי גם חד־פעמית: אין מישהו שכותב כמוהו.
07 מאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו. שווארמה בלאפה, בלי יותר מדי ממרחים ורטבים, רק הדבר עצמו. עם צ'יפס כמובן.
08 מי מצחיק אותך. הילדים שלי, עברי וזוהר. זוהר, בת שנה, התחילה לאחרונה להגיד "תודה" בכל פעם שנותנים לה משהו, לפעמים בצורה מוגזמת, כמו שילדים יודעים להגזים. זה נשמע ככה: "ת־דה!", ובכל פעם שהיא אומרת את המילה הזו, אני נקרע מצחוק.
09 עם מה אתה נרדם. אני לא ישן עם טלפון בחדר, ומשתדל לא לראות מסכים לפני השינה, אז ספר טוב או מגזין.
10 שם קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלך. "משפחת הורוביץ". השם בנאלי, התוכן – דיונים פוליטיים, התייעצויות מקצועיות ותמונות של נכדים.
