01 זיכרון ילדות תרבותי. הספר הראשון שקראתי במלואו, מעבר לחוברות טרזן וקאובוי, היה "מרטין עדן" של ג'ק לונדון. בספר זה הבנתי שהגיבור, עם כל היותו גיבור, הוא גיבור טראגי. בסוף הספר הוא נופל אל המים וככל הנראה לא רוצה לעלות מהם, וכנראה גם ימות. הובכתי, ניגשתי למורה בשאלה – למה הגיבור צריך למות כאשר הדמות הראשית היא הסופר עצמו. הוא ענה שכנראה הסופר עבר משבר נפשי. שאלתי מה זה משבר נפשי והוא אמר לי – שלא תדע מזה.
02 דמות שמעניקה לך השראה. שלמה הלל. החלטתו של שלמה הלל לעשות הכול על מנת להעלות את יהדות עיראק לישראל, למרות מצבה הרעוע של המדינה שקמה, הייתה החלטה גאונית. אם לא הייתה מתבצעת, מי יודע איפה היינו היום.
03 עם מי היית רוצה לשבת לכוס בירה. עם אלברט איינשטיין, הוא היה איש חושב וגם בוהמיין.
04 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד. עם עצמי, בילדותי, בארץ. זאת כדי שאוכל להגיד לעצמי שלא צריך לפחד.
05 ספר שקראת פעמיים. שירי היונה של אלתרמן. ועכשיו אני קורא גם בפעם השנייה את "מנצחת" של שי שריד.
06 באיזו סדרה היית רוצה להשתתף כשחקן אורח. "זהו זה". הם חברים טובים שלי, ואני מרגיש שהם מדברים מתוך גרוני. כאחד שכתב את "הילדים משכונת חיים" שהייתה הסדרה הראשונה בטלוויזיה החינוכית, אני מוקיר ומעריך את החברים שעבדו באותם האולפנים באותן שנים, ונשארו באוויר עד עצם היום הזה.
07 מאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו. במיה שאני מכין עם רוטב עגבניות.
08 מי מצחיק אותך. הבן שלי, גור אלפי. הוא הצחיק אותי עוד כשהיה ילד. הוא נולד עם פה גדול ופרצוף קטן, דבר שהצחיק אותי מהרגע שהוא יצא לאוויר העולם.
09 עם מה אתה נרדם. בדרך כלל נופל מעייפות, וכדי לעייף את עצמי עוד, נרדם עם הטלוויזיה.
