האתלטיקה הקלה נחשבת ענף אחד, אך למעשה נכללים בה מקצועות רבים, היא מוקד העניין במשחקים, ומספר התחרויות והמשתתפים בה הוא הגבוה ביותר מכל ענפי האולימפיאדה. תחרויות ריצת ה־100 מטר וריצת המרתון הן מאירועי הספורט הנצפים בעולם. האתלטיקה הקלה (בניגוד לאתלטיקה הכבדה, שבה נכללים הרמת המשקולות, היאבקות ואִגרוף) זכתה לכינוי "מלכת הספורט".
האתלטיקה הקלה מתחלקת לארבעה מקצועות עיקריים – ריצות, הליכות, קפיצות וזריקות, והשילוב בין כולם המכונה "קרב רב", המופיע במשחקים האולימפיים תחת "קרב שבע" ו"קרב עשר".
ריצה
הריצות הן הענף האולימפי המוכר ביותר, ושיאן בריצה ל־100 מטרים ובריצת המרתון. מלבדן יש ריצות למרחקים שונים באצטדיון האולימפי, חלקן כוללות מכשולים או משוכות (ראו למטה). במרוצי השליחים מתחרים ארבעה רצים המהווים נבחרת אחת, וכל אחד מבצע קטע מתוך הריצה. המרתון היא ריצת הכביש היחידה.
בין האצנים הבולטים שייצגו את ישראל אפשר למנות את אסתר רוט־שחמורוב, דונלד סנפורד ולונה צ'מטאי־סלפטר, שתייצג את ישראל בטוקיו. בין האצנים היהודים ראוי להזכיר את שמו של אליאס כץ, שייצג את פינלנד במשחקי פריז 1924 וזכה במדליית זהב ובמדליית כסף. בהמשך עלה לארץ ובשנת 1947 נרצח בידי ערבים בעזה, שם שהה כעובד הצבא הבריטי.
קפיצות
קפיצה לגובה. מטרת הקופץ לדלג מעל רף, שגובהו עולה ככל שהתחרות מתקדמת. המתחרה רץ לעבר הרף, מנתר ולמעשה מעופף מעליו, ונוחת על המזרן.
קפיצה במוט. גם כאן יש רף שצריך לעבור בקפיצה, אך הקפיצה נעשית באמצעות מוט גמיש. הקופץ־במוט הישראלי המפורסם ביותר הוא אלכס אברבוך, סגן אלוף העולם ופעמיים אלוף אירופה.
קפיצה לרוחק. האתלט מנתר למרחק רב ככל האפשר אחרי תנופת ריצה, ונוחת בארגז חול. על פי עדויות היסטוריות, ביוון העתיקה נהגו לבצע את הקפיצה כשהקופץ מחזיק במשקולות.
קפיצה משולשת. האתלט מנתר במקום, יוצא לריצת תנופה ודילוג, ובסופן הוא מזנק למרחק. בניגוד לקפיצה לרוחק, כאן עליו לנחות על שתי הרגליים.
זריקות
ארבעה מקצועות שבהם על האתלט לזרוק או להדוף עצם כלשהו למרחק הרב ביותר האפשרי. מדובר בעיקר בהפעלת כוח רב ככל הניתן, בטכניקה משתנה.
הטלת כידון. האתלט אוחז בידו מוט ארוך ובסיום ריצה קצרה מטיל אותו למרחק. בקצה הכידון יש חוד ברזל הננעץ בקרקע, ועל פיו נקבעת התוצאה.
יידוי פטיש. ה"פטיש" המדובר הוא למעשה כדור ברזל במשקל 7.2 ק"ג (לגברים, או 4 ק"ג לנשים) המחובר לחוט תיל. האתלט מבצע שלושה סיבובים במקום בעודו מסובב את הפטיש, ואז משליך אותו למרחק. השם "פטיש" נשאר מהעבר הרחוק, אז השתמשו בפטיש אמיתי.
הדיפת כדור ברזל. אחד המקצועות הקשים והמסובכים באתלטיקה. מדובר באותו כדור ברזל מיידוי הפטיש, אך כאן האתלט מחזיק אותו צמוד לצווארו, מסתובב במקום כדי לקחת תנופה והודף אותו למרחק.
זריקת דיסקוס. הדיסקוס הוא עצם דמוי צלחת עם שולי מתכת, במשקל שני ק"ג (לגברים, וק"ג אחד לנשים). האתלט עומד במעגל מסומן ומטיל את הדיסקוס רחוק ככל האפשר. זהו אחד המקצועות האתלטיים העתיקים ביותר, עוד משחר ימי האולימפיאדות ביוון העתיקה.
הליכה
ישנן שתי תחרויות הליכה מהירה במשחקים האולימפיים – ל־20 ק"מ (גברים ונשים) ול־50 ק"מ (גברים). הכלל הבסיסי בתחרות היא שבכל רגע נתון, לפחות אחת משתי כפות הרגליים של המתחרה חייבת להיות על הקרקע.
קרב רב
תחרות הקרב־רב היא למעשה שילוב של תחרויות אתלטיקה המבוצעות בזו אחר זו בידי אותו אתלט. ישנן סוגים רבים של תחרויות קרב־רב, ובמשחקים האולימפיים מתקיימת תחרות קרב שבע (לנשים), וקרב 10 (לגברים). הניקוד בתחרות משקלל את כל המקצועות, כך שלא מספיק להצטיין בחלק מהמקצועות אלא בכולם.
