אֲנִי שׂוֹנֵא שִׁירָה
וְיֵשׁ לְכָךְ שָׁלֹשׁ סִבּוֹת.
הָרִאשׁוֹנָה: אֵינִי יָכֹל לְהָנִיחַ אֶת רֹאשִׁי עַל כְּתֵפֶיהָ שֶׁל הַשִּׁירָה.
הַשְּׁנִיָּה: הַשִּׁירָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהָנִיחַ אֶת רֹאשָׁהּ עַל כְּתֵפִי.
הַשְּׁלִישִׁית: לַשִּׁירָה אֵין רֹאשׁ אוֹ כְּתֵפַיִם.
וְיֶשְׁנָהּ גַּם סִבָּה רְבִיעִית
(שלוש סיבות/ חזי לסקלי. ביתן, 1994)
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "חקירת השתקה": סערה לאחר חקירתו של ח"כ מיקי זוהר
– עושות עלייה: ספינות טילים חדשות בדרכן לארץ
– מכון ויצמן: כך המוח שלנו מייצר רעיונות יצירתיים
יש לילדים הרבה סיבות לשנוא ספרים. חלקן אפילו די מוצדקות… ראשית, בשנות הקריאה הראשונות ילדים רבים יחוו קושי ברמות משתנות ברכישת המיומנות לצרף אות לאות ולפענח מילה, ולאחר מכן לצרף מילה למילה ולהשלים משפט. על הקושי הזה מתווסף גם המאמץ הנדרש במעקב אחרי המהלך, הדמויות ורובדי המשמעות. מתוך המאבק לצלוח את אתגרי הרובד המילולי, רבים הולכים לאיבוד בתוך הקריאה, או חשים מותשים ומוותרים עוד לפני הניסיונות לצלול פנימה ולהבין. על כל אלה מצטרפות מצוקות הקשב, הריכוז והסבלנות של ילדים המורגלים במסכים. אך כמו שאומר חזי לסקלי – ישנה גם סיבה רביעית:
לא מעט ילדים, ולמעשה גם מבוגרים, מתקשים להתרגל לאיכות המיוחדת שתובעת פעולת הקריאה: מצד אחד, כאמור, היא תובעת מהם מאמץ רב – בעיקר בשנות הקריאה הראשונות, אך גם לאחר מכן – בהפעלת הדמיון, ההבנה והפרשנות. ומצד שני, הם נדרשים "לדומם מנוע", להתמסר ולהעמיד את עצמם בעמדה המובלת בינות נפתולי העלילה שקבע הסופר.
הפעולה הנפשית והמחשבתית המורכבת הזו "מפילה חללים" רבים, גם כאלה שבאים עם רצון כן ונחוש לצלוח ספר. אוהבי קריאה רבים יעידו שזה אחד הדברים האהובים עליהם ביותר במעשה הקריאה, אך כנגדם יש רבים שמתקשים בכך, ועלולים להגיע בגיל מוקדם מדי למסקנה המוטעית שהם פשוט לא אוהבים לקרוא.
סדרת הספרים הנהדרת והמצליחה "כראמל" של מאירה ברנע־גולדברג והמאיירת קרן מאי מקלף – שעמודי קומיקס שלה מלווים את העלילה בחן רב – היא סדרה סוחפת ומלאת קסם. כראמל, גיבור הסדרה, הוא חתול מנומנם ונונשלנטי. ארבעת ספרי הסדרה הקודמים מושתתים על מבני עלילה פשוטים ונוחים להבנה. תכונה זו הופכת אותם לעיתים גם לצפויים ומוכרים מדי, אך עדיין יש בהם לא מעט רגעי אבסורד והומור דק ייחודי, וגם שילוב עדין בין טוב לב אמיתי ובין העדר מטיפנות דידקטית, העושים אותה למובחנת ולחד־פעמית.
כל אלה הפכו אותה לסדרה אהובה ופופולרית ביותר בקרב ילדים אוהבי קריאה. אך עושה רושם שהספר החמישי בסדרה, "כראמל ואני – ספר אישי" (שאותו אייר הפעם רמי טל), מצליח להדביק באהבת ספרים גם ילדים שמרגישים מחוץ למועדון הקוראים, ואפילו סרבני קריאה ותיקים ונחושים ביותר. בשונה מקודמיו, וכנלמד משמו, "כראמל ואני" ממוקם איפשהו על הציר שבין ספר ליומן. הוא מלא בהקשרים עלילתיים ובמונולוגים של כראמל החתול, אך פונה שוב ושוב אל קוראיו הקטנים ומזמין אותם לענות על שאלות, לשחק, לצחוק ולחשוב. ובאופן חתרני ומסעיר, אפילו לכתוב בתוך הספר את הצד שלהם בסיפור. אלה מייצרים חווית קריאה חדשה, שהמעבר ממנה לשאר ספרי הסדרה ומשם לספרים אחרים הופך טבעי, ביתי ונעים מאוד, גם עבור מי שלא האמין, או שההורים שלו לא האמינו, שימצא בית בספרים.
