01 זיכרון ילדות תרבותי. בגיל חמש הלכתי עם אבא ואמא להצגה "חנה'לה ושמלת השבת" עם חני נחמיאס בתפקיד חנה'לה. אני זוכר את ההתרגשות שבהליכה לתיאטרון, ושהיא הייתה מתוקה. מאז אני לא פוחד מזרים ומאמין שהירח יכול לעשות הכול אם הוא רק ירצה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "עצוב למות באמצע התמוז" – מחווה מיוחדת לנעמי שמר ושיריה
– ההסדר המשפטי לביטול אירועים, הופעות ופעילות בגני ילדים
– חישוב מסלול מחדש: צמצום מערך בדיקות הקורונה
02 דמות שמעניקה לך השראה. הרב קוק, שנתן לעולם היהודי את המפה שבאמצעותה ניתן להבין את המציאות המורכבת, המבולבלת והסוערת שעברה על העם היהודי בתקופתו וגם אחריה. בבקיאות מופלאה בכל מכמני התורה הוא פיתח את הרעיון המרכזי והגדול של גאולת ישראל, על אחדות הניגודים שבה ועל התורה העמוקה, תורת הגאולה שאותה הנחיל לדורות.
03 ספר שקראת פעמיים. הייתי רוצה לומר שאת הש"ס, אבל זה יהיה שקר. אבל גם שאיפה זה דבר טוב, לא? קריאה פעמיים זה התחביב שלי. המון ספרים קראתי פעמיים, מספרי הרב קוק ועד – להבדיל כמובן – הארי פוטר, וכל מה שבאמצע.
04 עם מי היית רוצה לשבת לכוס בירה? דוד המלך, למרות שלא נראה לי שהוא הטיפוס של בירה. אישיות רבת ניגודים כמו שאני באמת אוהב. עדינו העצני, מלך נצחי ודמות טרגית. יש לי הרבה מה לשאול אותו, ואם אפשר על הדרך, אשמח להתייעץ איתו על כמה דברים. וכמובן כינור ותהלים. יהיה כיף.
05 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד? עם בנימין נתניהו בנאום ארסי ומלגלג באו"ם כשכל העולם עוצר את נשימתו, אוהביו מתמוגגים ושונאיו עונים אמן בעל כורחם.
06 מאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו. 47 שנים לא עמדתי בפני המתוק־המתוק הזה, לפני שלוש שנים הפסקתי בוקר אחד לאכול מתוק, ומאז זה לא מדבר אליי ולא מושך אותי בכלל. אני מתגעגע למרק העוף המכובס של אמא שלי, מה שמוכיח שאוכל הוא הרבה יותר מאוכל.
07 מה מצחיק אותך? אני שייך לדור הדינוזאורים, אפרים קישון יותר ממצחיק אותי ואני מתפעל מהיכולת שלו. בדיחות אקראיות בפייסבוק מצחיקות אותי לעיתים ואנשים שנונים, יהיו מי שיהיו.
08 עם מה אתה נרדם? גם בעידן של נטפליקס אין כמו ספר טוב. להשתרע על הספה ולצלול לעולמות דמיוניים ורחוקים, רצוי בלתי מתקשרים כלל עם העולם האמיתי. אני נרדם באמצע, ואם זה ספר ממש טוב, הלכה שנת הלילה והלך יום העבודה שאחריו.
09 מה שם קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלכם? סיירת לובר. כשהילדים היו קטנים והייתי רוצה שהם יעשו משהו (איסוף צעצועים, טיפוס על הר) הייתי צועק בקול צבאי "סיירת לובר!" והם היו מתמלאים בכוח ומבצעים את המטלה. כשהוקם הווטסאפ הם הנציחו את השיטה.
