השעון על לוח התוצאות באולם הראה שנשארו 21 שניות לסיום המשחק. כדור אחד, התקפה בודדת שתכריע את גורל האליפות לשנת 1990. הקהל משתולל על הגדרות, מתקשה להאמין שקבוצתו הפועל חיפה במרחק סל אחד מניצחון דרמטי על שיקגו בולס הגדולה מה־NBA. רונלד יוסטון מוציא את כדור החוץ לידיים של מי ששבר את שיאי ההיסטוריה וכיכב בחמישייה הראשונה של קבוצתו כשהוא בן 11 בלבד. הוא מכדרר וחוצה את קו מחצית המגרש, שמירה כפולה ממתינה לו בפינת השלוש הימנית, אך הוא משנה כיוון. ״אפשר לחתוך את האוויר בסכין״, יגיד השדר כשהוא כבר צרוד מרוב צעקות. כשהשעון מראה שנייה וחצי, נראה שהזמן עוצר מלכת. על הקווים המאמן עוד רגע מאבד עשתונות, הקהל בדממה מתוחה. מייקל שם יד שמנסה לחסום, אבל הזריקה מהשלוש עושה דרכה בקשת גבוהה אל הסל ונכנסת. הקהל פורץ למגרש, הפועל חיפה אלופת העולם בכדורסל, סנסציה.
כך, שבת אחר שבת הם היו מתכנסים ברחוב אורי צבי גרינברג בחיפה, מיד לאחר סיום התפילה, למשחק השבועי. לא אולם, סלון. אין קשת שלוש, יש מסדרון של שני מטר. בדרך נעליים, ספרים, אמא מסיימת לערוך שולחן שבת, אך בסוף המסלול ניצב לו הסל. מטר ושמונים של עמוד, טבעת, קרש ורשת, שהיו שבת אחרי שבת עולם ומלואו. תפאורה מושלמת לחבורה מזיעה ורצינית לחלוטין של ילדים, ולפעמים גם מבוגר או שניים, שרק האחיזה בכדור הכתום יכולה לגרום להם לעוף כל פעם מחדש רחוק כל כך על כנפי הדמיון.
הכותב הוא מנהל הדיגיטל של מקור ראשון
