הכתבות של בכל סרלואי
זה שיר פרידה
האם אחרי השבר אפשר לבטוח באב שבשמיים, או בנפש אנושית אחרת?
שירתו של אבישי חורי עוסקת ברגע שבו המשורר מביט בילדותו ומנסה שלא להיהפך בכוח הצער והילד הבוכה שבקרבו
"בשעה הכי רחוקה מא-לוהים": שירת המלחמה אקטואלית יותר מתמיד
מלבב השפה העברית: שירתו של רואי רביצקי
זעקת האדמה של סלעית לזר
מבקרת ומבוקרת כאחת
אהבה ואיבה: ראשומון של סיפור אהבה יומיומי
סיפור אהבה יומיומי, מלא תשוקה ושמחה ורוך ושקרים קטנים וגדולים ופיוס ועבודה זוגית
ראשיתו של פולחן חדש
לחיות בלי אלימות
"קיבוץ גלויות" איננו ספר שירה
בדרך לירוסלם
אפרת ביגמן מדובבת את אבני היסוד של שפתה
הדברים שנשא ניצול שואה לאחר מלחמת יום הכיפורים קיבלו רלוונטיות מחודשת
חסד שאחרי המלחמה
שפת הקודש הפראית
מסה על נפש האדם, חייו, ההחמצה והצמיחה
עכשיו, בצאת ספר שיריו השלישי של יחזקאל רחמים, מושלמת טרילוגיית המרחקים שלו, הנקראת כחטיבה אחת שלמה
בין מירון לים המלח
"יש לי חלק בחורבן"
האימהות מיילדת מלי ממן שפה חדשה
החיבור לחדשות במוצ"ש מחייב אותנו ללמוד מיוסף איך יוצאים מהבור
המשורר החילוני ביותר
להלל את העולם: ספרות שתעניק לנו נחמה
יש נחמה בשירה שעוסקת בפצע, משום שהיא דורשת כוח עצום כדי להיישיר אליו מבט, ומעניקה את הכוח הזה לקורא
בְּבֹקֶר שֶׁל שַׁבָּת אַחֲרֵי מַטַּח טִילִים
אלפי שנים אחרי שנכתבו, המילים העתיקות נותנות בי כוח
חריץ בדלת ביתי: שירי ביכורים בשלים
"ספר שירים שהוא מבט פליאה בעולם"
שירי לידה הפוכה
רון דהן רוכב על השירה כגולש - ומנסה לא לטבוע
"רקוויאם קטן" הוא שיר-אבל על חיים שנגדעו בינקותם
סיפורה של נחמה ליבוביץ' מוגש לבני הנוער בצורה סוחפת ומרשימה
מלאכת הקודש של האימהות משתקפת בשיריה של רוני אלדד
יראת האל ואימת השכול
בטס נחשף לשירה בכלא, יד נעלמה הכניסה לתאו ספר ששינה את חייו
דרמה על חייה של אישה שאף אחד לא היה טורח לכתוב את הביוגרפיה שלה
דוד ניאו בוחבוט מוצא את הגאולה בגבריות
המשחק העדין בין האני לאנחנו, בין הפרטי לכללי, הוא שיאו של הספר
העוצמה החשופה שבה מדובבת המשוררת את חוויית האם מכאיבה מאוד
חי על התפר: הספר של המשורר החרדי שכתב חלק מ"שבאבניקים"
מייסד כתב העת משיב הרוח נוגע בגרעין השפה, כמנהגו של יודע סוד
לעיתים נדירות כותב משורר שיר שהוא מעין מפתח ליצירתו ומפעלו התרבותי
אפרת קוזין יוצרת קול צלול וחשוב לשירת הנשים החדשה
אפרת קוזין איננה מקננת בקו השבר בין שורות שיריה, אלא דווקא הבחירה לצמוח מתוך הכאב חוזרת על עצמה
הציונות כעגלת תינוק ריקה: הפואטיקה של נורית זרחי
כשאן מאבונלי מאבדת את הקסם
כשגדוּלה מחוללת השראה
אנתולוגיה של טיסה: האפשרות להביט לגבהים חדשים
מחווה לנשים המתייסרות: כשמצוקות הגוף ורגישות הנפש פצחו בשירה
אריאלה נידם־פרץ מודעת לקולה ומשתמשת בו בספרה לא רק בעבור גופה שלה המתייסר, אלא גם עבור נשים אחרות
"שם איי הזהב": גילוי המשמעות של הכאן ועכשיו
העיסוק בתורה הוא עדיין למדני־הלכתי אך מהווה גם מקור השראה
שיריו של נריה אלון צמודים לדפי מסכת שבת ומתחילים מאמצעה, עד כי אפשר לזהות מתי החלה כתיבתם
חוה פנחס־כהן שוב מתגלה כמשוררת חכמה ודקת ביטוי
פשוט לרצות: הספר שמייצר מהפכה בעצם הדיבור על מיניות
