"סבא, אפשר לומר שאני ראש ישיבה לקולנוע בירושלים"התרבות שלנו זקוקה לבולדוזרים כמו רנן שור שהלך לעולמו בשבוע שעבר, אבל כבר איננה יכולה לקבל את ההתנהלות הבעייתית הכרוכה בכך. פרידה אישית מגאון נדיב ואכזר, ששינה את פניו של הקולנוע הישראליעמיחי חסוןעמיחי חסון
איש חזק וחלש, בוטה ועדין: פרידה מרנן שוראני יודע בוודאות גמורה, שאם רנן לא היה נותן לי את ההערה הקטנה הזו, לא הייתי חושב שהסיפור שלי רלוונטי לצופים אחרים. ועל כך לנצח אוקיר לו תודהיאיר אגמוןיאיר אגמון
התחקיר המשפחתי של מנהל בי"ס לקולנוע לשעבר גרם לו להוציא דווקא ספר"אני ראש ישיבה לקולנוע", כך כתב הבמאי רנן שור במכתב לסבו. מיד עם פרישתו המהדהדת מניהול בית הספר לקולנוע "סם שפיגל" – בהחלט לא ישיבה – יצא שור למסע בעקבות הסב, רב צפתי שנקרע בין מסורת לליברליות וראה איך כל חמש בנותיו נוטשות את הדת. כעת המסע הזה הופך לספר וסרט שמייצגים מורשת משפחתית עשירה וכאובה, אישית מאוד אבל גם כלל־ישראליתאריאל שנבלאריאל שנבל
