"צילמתי את האובדן, החוסר, הזמן שנעצר"נעליים שרק התחילו להתבלות. ציצית שכבר לא תילבש. חדר המתנה לטיפול משפחתי בהרכב חסר. תערוכת הצילומים של שרה מוכתר היא יומן שכול אישי שכתבה באמצעות המצלמה, לאחר שאיבדה בתאונת דרכים את בעלה ושניים מחמשת ילדיה. "מדי פעם אני פותחת את הארונות, עוצרת ונוגעת ומריחה, וזה שובר אותי", היא מספרת. "דרך האמנות אני מנסה להביע את הכאב העצום ואת הגעגוע הבלתי נסבל. לצעוק את זה החוצה"קרני אלדדקרני אלדד
