חמור, אפס, צהוב: המילים התמימות שהפכו לבעלות מטען שנאה וארסבלי ששמנו לב הפכנו מילים תמימות, לפעמים אפילו מחמאות, לקללות חמורות. מתוקה, חמור, שרוף, אפס, צהוב - כל אלה ורבות אחרות הפכו על לא עוול בכפן לבעלות מטען כבד של שנאה וארס. בימים שדורשים קורטוב של אהבה, באנו לפזר גם עליהן קצת אבקת סוכרישי פלג 1+כתבי מקור ראשון
בנציבות החליטו לא לסרבל את העברית, באוניברסיטאות הודיעו שיפנו לכולם ולכולןנציבות שירות המדינה הודיעו כי יאמצו את כללי האקדמיה ללשון עברית ובמכתבים כללים ישתמשו בלשון זכר סתמית. באוניברסיטאות הודיעו כי יפנו לשני המיניםישי אלמקייס־אלרםישי אלמקייס־אלרם
לשונות גאולה: המילים והמושגים שנולדו מההגדהלא כל דכפין הוא בחור כהלכה: לפעמים גם מי שמנוי על הארוחה מחמיץ אותה בגלל במחלף מסובים ושאר ירקות, מפספס את הגשת הכריך, וכשהוא סוף־סוף מגיע אף אחד לא גומר עליו את ההלל. נו, מה נשתנהתמר קצירתמר קציר
סטורי זה כל הסיפור: האיש שמחבר צעירים לשפה העבריתאז איך אומרים לייקים בעברית? פשוט תשאלו את תליק כרמון - האיש שאחראי על עמודי הפייסבוק והאינסטגרם של האקדמיה ללשון, שזוכים למאות אלפי עוקבים צעירים. ויש לו גם בקשה מכם: "כולנו אוהבים אימוג'יז, פרצופונים, אבל לפעמים כדאי להשתמש במילים"אור דמביץאור דמביץ
פרועה ומפוזרת, מורדת ועקשנית: עברית (כבר) לא שפה קשהתלבשו נעצוצים, תקשיבו להסכתים, רק תפסיקו לרנדר בבקשה. פגשנו את רונית גדיש, האישה החזקה באקדמיה ללשון העברית, לשיחה על החופש של הציבור להמציא מילים, על סערות המגדר ועל הוויכוח עם אבשלום קורישי פלגישי פלג
"בדור שלי, רק הדיוטות אמרו 'שלוש שקל'""אנחנו עם קטן עִם לשון שדובריה מעטים. יש לנו חובה לשמר אותה", קובע פרופ' משה בר־אשר, המכהן זה למעלה מרבע מאה כנשיא האקדמיה ללשון העברית. כראש המוסד המופקד על שפת הקודש המודרנית, הוא מוביל מהפכות שלפעמים מקוממות את נאמני הסדר הישן. לרגל הגיעו לגבורות נפגשנו כדי לשמוע איך נולדת מילה, ולשאול כיצד הוא משיב לנכדים ששולחים לו אימוג'ים. סליחה, רגשוניםמאיה פולקמאיה פולק