חוה פנחס-כהן דפקה על דלת המתיםהמשוררת חוה פנחס־כהן חוותה אובדנים רבים והרבתה לעסוק בהם בשיריה, תוך שהיא נעה מהתרסה מול המוות להשלמה עימו ולחיבור רוחני גם אחריו. שנתיים למותהיפעת גלבריפעת גלבר
חוה פנחס-כהן הייתה לא רק משוררת אמיצה, אלא גם יזמית לחיבור בין יהדות לתרבותחוה פנחס־כהן, שהלכה לעולמה בשבוע שעבר, הייתה לא רק משוררת נחשבת שכתבה באומץ וברגישות על עולמה כאישה וכאם, אלא גם יזמית בלתי נלאית של חיבורים בין יהדות לתרבות, מכתב העת "דימוי" ועד כנס כיסופים. את כל זאת היא עשתה מתוך חיים אישיים רוויי כאביאיר שלגיאיר שלג
לא מבזבזת זמן על שטויותמספר ימים לפני כנס כיסופים - כנס ירושלים לסופרים ומשוררים יהודים מכל העולם - מתפנה חוה פנחס-כהן, המייסדת והעורכת האומנותית שלו, לדבר על האובדנים בחייה, על היחס של בנותיה לשירתה ועל התנגדותה לעיסוק של הפואטי בפוליטי. וגם על תחושת הדחייה המתמשכת שחוותה, ולאחרונה בשל גילהמאיה פולקמאיה פולק
כשעצם מעשה הוויתור מוליד דיבור דק ונוגע ללב"וחצי תאוותו בידו" הוא ספר של זרות גדולה ביחס להווה וגעגועים גדולים לעבר ולשפה שתתווך אותובכל סרלואיבכל סרלואי
