מחקר חדש שנערך בקרב יותר מ-29,000 מבוגרים זיהה שישה הרגלים – מאכילת מגוון מזונות ועד קריאה או משחק קלפים באופן קבוע – הקשורים לסיכון נמוך יותר לדמנציה ולקצב איטי יותר של ירידה בזיכרון.
אכילת תזונה מאוזנת, פעילות גופנית ונפשית באופן קבוע, קשר קבוע עם אנשים אחרים והימנעות משתייה או עישון – ששת "גורמי אורח חיים בריא" אלו נמצאו קשורים לתוצאות קוגניטיביות טובות יותר אצל מבוגרים, במחקר סיני גדול שנערך במשך עשור ופורסם ב-BMJ ביום רביעי.
בעוד שחוקרים יודעים כבר זמן רב שיש קשר בין דמנציה לגורמים כמו בידוד חברתי והשמנה, גודלו והיקפו של המחקר החדש מוסיפים ראיות משמעותיות לגוף מחקר עולמי המצביע על כך שאורח חיים בריא עשוי לעזור למוח להזדקן טוב יותר.
המחקר גם מצביע על כך שההשפעות של אורח חיים בריא מועילות אפילו לאנשים שרגישים יותר מבחינה גנטית להידרדרות בזיכרון – ממצא שנותן "הרבה תקווה" עבור מיליוני אנשים ברחבי העולם הנושאים את הגן APOEε4, גורם סיכון מרכזי למחלת אלצהיימר, אמר איף הוגרוורסט, יו"ר המחלקה לפסיכולוגיה ביולוגית באוניברסיטת לובורו, שלא היה מעורב במחקר.
הזיכרון יורד בהדרגה באופן טבעי ככל שאנשים מתבגרים. חלק מהאנשים המבוגרים עלול לפתח דמנציה, מונח רחב שיכול לכלול אלצהיימר, ובאופן כללי מתאר הידרדרות בתפקוד הקוגניטיבי החורגת מההשפעות הרגילות של ההזדקנות. אבל עבור רבים, "אובדן זיכרון יכול להיות רק שכחה מקרית", כותבים מחברי המחקר של BMJ – כמו שנשכח את שמה של תוכנית הטלוויזיה ההיא שפעם אהבנו, או את אותה עובדה מציקה שרצינו לחפש.
אובדן זיכרון מזיק לא פחות בשל היותו הדרגתי, וירידה בזיכרון הקשורה לגיל יכולה במקרים מסוימים להיות סימפטום מוקדם של דמנציה. אבל החדשות הטובות, אומרים החוקרים, הן שזה "יכול להתהפך או להפוך ליציב ולא להתקדם למצב פתולוגי".
מחקר ה-BMJ נערך בסין בין השנים 2009 ל-2019. חוקרים ערכו בדיקות על למעלה מ-29,000 אנשים בני 60 ומעלה ולאחר מכן עקבו אחר ההתקדמות או הירידה שלהם לאורך זמן – מה שמכונה מחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה. למרות שיותר מ-10,500 משתתפים נשרו מהמחקר במהלך העשור הבא – חלק מהמשתתפים מתו או הפסיקו להשתתף – החוקרים עדיין השתמשו בנתונים שנאספו מאותם אנשים בניתוח שלהם.
בתחילת המחקר, החוקרים ערכו בדיקות זיכרון בסיסיות וכן בדיקות לגן APOE. הם גם סקרו את המשתתפים לגבי ההרגלים היומיומיים שלהם. המשתתפים מוינו לאחת משלוש קבוצות – חיוביות, ממוצעות ולא חיוביות – בהתבסס על אורח חייהם.
ששת הרגלי אורח החיים הניתנים לשינוי בהם התמקדו החוקרים כללו:
– פעילות גופנית: ביצוע לפחות 150 דקות של פעילות מתונה או 75 דקות של פעילות נמרצת בשבוע.
– דיאטה: אכילת כמויות יומיות מתאימות של לפחות שבעה מתוך 12 פריטי מזון (פירות, ירקות, דגים, בשר, מוצרי חלב, מלח, שמן, ביצים, דגנים, קטניות, אגוזים ותה).
– אלכוהול: מעולם לא שתו או שותים מדי פעם.
– עישון: מעולם לא עישנו או מעשנים לשעבר.
– פעילות קוגניטיבית: הפעלת המוח לפחות פעמיים בשבוע (על ידי קריאה ומשחק קלפים או מה-ג'ונג, למשל).
– קשר חברתי: יצירת קשר עם אנשים אחרים לפחות פעמיים בשבוע (על ידי השתתפות במפגשים קהילתיים או ביקור חברים או קרובי משפחה, למשל).
במהלך המחקר, החוקרים מצאו שלאנשים בקבוצה החיובית (ארבעה עד שישה הרגלים בריאים) ובקבוצה הממוצעת (שניים עד שלושה) היה קצב איבוד זיכרון איטי יותר לאורך זמן מאשר אנשים עם אורח חיים לא חיובי (אפס עד אחד).
אנשים שחיו אורח חיים חיובי הכולל לפחות ארבעה הרגלים בריאים היו גם בסבירות נמוכה יותר להידרדר לכיוון ליקוי קוגניטיבי קל ודמנציה.
התוצאות מראות שכל המרבה בהרגלים אלו הרי זה משובח, אומר הוגרוורסט, או במילים אחרות- ככל שנשלב יותר הרגלי אורח חיים בריא, כך יגדל הסיכוי שלנו לשמר את הזיכרון ולמנוע דמנציה.
חשוב לציין שזה נכון אפילו עבור אנשים שנשאו את הגן APOE הקשור לסיכון גבוה יותר למחלת אלצהיימר. "תוצאות אלו מספקות נקודת מבט אופטימית, שכן הן מצביעות על כך שלמרות שהסיכון הגנטי אינו ניתן לשינוי, שילוב של הרגלי אורח חיים בריא יותר קשור ישירות לקצב איטי יותר של אובדן זיכרון, ללא קשר לסיכון הגנטי", כתבו מחברי המחקר.
המחקר בולט בגלל גודלו והמעקב שלו לאורך זמן, ובגלל שהוא נערך בסין, בעוד ש"רוב המחקרים מבוססים על מדינות מערביות עם הכנסה גבוהה", קרול בריין, פרופ' לרפואת בריאות הציבור באוניברסיטת קיימברידג' וחוקרת אנשים מבוגרים ודמנציה, כתבה במייל.
עם זאת, מחברי המחקר מכירים במספר מגבלות, כולל בכך שדיווחים של אנשים עצמם על התנהגויות בריאותיות עשויות להיות לא מדויקות לחלוטין, וכי האנשים שהשתתפו במחקר היו בעלי סיכוי גבוה יותר לנהל חיים בריאים מלכתחילה.
חלק מממצאי המחקר שונים מתוצאות מחקרים גדולים אחרים שנערכו בארצות הברית ובאירופה, אומר הוגרוורסט. לדוגמה, מחקר BMJ מצא שהרגל אורח החיים בעל ההשפעה הגדולה ביותר על הפחתת ירידה בזיכרון היה תזונה מאוזנת. מחקרים אחרים העלו כי תזונה חשובה פחות בגיל מבוגר מאשר פעילות גופנית ונפשית, אומר הוגרוורסט.
ובכל זאת, תוצאותיו של המחקר מתיישבות עם הקונצנזוס המדעי הרחב שיש קשר בין האופן שבו אנו חיים לבין התפקוד הקוגניטיבי שלנו ככל שאנו מתבגרים – ואולי חשוב יותר, הן מצביעות על כך שלעולם לא יהיה מאוחר מדי לשפר את בריאות המוח שלנו.
"המסר הכולל מהמחקר הוא חיובי", אמר במייל סנורי ב' רפנסון, פרופ' להזדקנות ודמנציה באוניברסיטת מערב לונדון. "כלומר, התפקוד הקוגניטיבי, ובמיוחד תפקוד הזיכרון, עשוי להיות מושפע לטובה מעיסוק קבוע ותכוף בפעילויות שונות הקשורות לבריאות בשלב מאוחר יותר בחיים".
