1. האדם הקדמון, שנהג ללקט צמחים למאכל ולצוד חיות פרא, החליט בשלב מסוים לחשב מסלול מחדש ולהפסיק לסמוך על יד הגורל. הוא החל להתערב בנעשה בטבע – זרע, השקה, ניכש, קצר, ביית לעצמו חיטה, שעורה וקטניות, וגם בחר לו בעלי חיים נוחים לגידול, כי למה לרדוף אחרי שור בר אם אפשר לקחת עז מהמכלאה?! ספרי ההיסטוריה, בהתייחסם לדרמה הארכימדית הזו, מיקמו אותה לפני כעשרת אלפים שנה. והנה מתברר שכבר באוהלו, יישוב פרה-היסטורי בן 23 אלף שנה על גדות הכנרת, ההומו־ספיאנס יצר לעצמו חיי חקלאות בזעיר אנפין. החיטה, גרגרי שעורה, להבי מגל ששימש לקציר התבואה ועדויות אחרות שנמצאו שם הוכיחו ללא ספק – בכורת החקלאות האנושית שייכת ליישוב קטן בישראל. בתחילת שנת 2016 בחר מגזין המדע הפופולרי Discover את מחקר אוהלו כאחד ממאה המחקרים החשובים של השנה החולפת.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "קהילות שלא קיימו מניין פתאום נתנו לנשים להוביל"
– "אני לא חושבת שהקואליציה תתפרק על חוק ההסדרה"
– "פייק ניוז" זו לא תשובה לכל מה שלא נוח לנו
2. הודות לאתר אוהלו 2 יכלו החוקרים לבדוק את מיתוס ה"פליאו" – הדיאטה הפליאוליתית שנפוצה ובשנים האחרונות הפכה לטרנד. "הדיאטה הפליאוליתית לכאורה אומרת לאנשים בני זמננו, 'בואו נחזור לתפריט של אבותינו'", מספר פרופסור אהוד וייס, ראש המעבדה לבוטניקה ארכיאולוגית. "בניתוח של קלוריות מצאתי כי האמונה שלפיה ציידים ולקטים ניזונו מבשר בלבד, אין לה שום בסיס".
3. בשנה שהתפרסם מחקר אוהלו יצא לאור מאמר אקדמי נוסף על סמך ממצאים מארצנו, שהרעיד את אמות הספים. חוקרים שחירפו נפשם בטיפוס על המצוק הדרומי של מצדה, במטרה לאסוף דגימות צמחים מתוך מערת יורם, מערה ששימשה מחסה זמני לבני אדם לפני כ־6,000 שנה. החוקרים בישרו על מיפוי גנטי דרמטי של גרגירי שעורה. הגרגירים מהתקופה הכלקוליתית השתמרו בצורה מפליאה הודות לאקלים של מדבר יהודה, וזכו להיות לגנום הצמחי העתיק ביותר שרוצף בשלמותו. בעזרת השוואה גנטית הצליחו החוקרים להראות שביות השעורה, כלומר העברתה ממצב של בר לגידול תרבותי המשמש למאכל, התרחש גם הוא באזורנו – בצפון בקעת הירדן ובגליל העליון. ושוב, אנחנו על המפה.
4. במעבדתו של וייס בתוך קופסת זכוכית צרה, שמורה אלה אטלנטית מצופה זהב שנתגלתה סמוך לגשר בנות־יעקב, האתר הארכיאולוגי הקדום ביותר שנחקר בישראל. הממצא הבוטני, שגילו 780 אלף שנה, לא צופה בזהב לצורך מתן כבוד ויקר, אלא על מנת שניתן יהיה לראות אותו ברזולוציה גבוהה במיוחד בסורק אלקטרונים. האתר עצמו, אגב, מהווה את אחת העדויות העתיקות בעולם לשימוש באש. הקדמונים שחיו בו אפילו לא השתייכו למין שלנו, אלא להומו ארקטוס, שכנראה פרגן לעצמו עצירה ארוכה על שפת האגם באחד המעברים מאפריקה לכיוון אירופה. מי יודע אולי חגג בערבים עם מדורה ואיזה צ'יזבט טוב.
5. עצמות הנחשים והלטאות שהתגלו בכרמל גרמו לחופרים מהמכון הארכיאולוגי באוניברסיטת חיפה לתהות, האם אכן נאכלו על ידי הקדמונים או שאולי הם שיירי טריפה של בעלי חיים אחרים. הדוקטורנטית מעיין לב ערכה סדרה של ניסויים בהם היא בדקה איך ייראו עצמות זוחלים כשהן צלויות למאכל, מעוכלות על ידי עופות דורסים או מרוסקות מדריכה. תוצאות הניסוי הושוו לממצאים מהאתר והראו שחלק ממיני הנחשים והלטאות הגיעו מצניפות – פליטות של חלקים לא מעוכלים – של עופות דורסים שקיננו במצוק נחל מערות. חלק מהמינים הלא ארסיים, קמטן החורש וזעמן שחור למשל, שמשו לצורכי מזון של האדם הקדמון.
