כולנו זוכרים את סיפורה העגום של הנערה הרגישה לחלב שאכלה מאכל פרווה במסעדה בצפון, וקיפחה את חייה, בגלל שבאותה מסעדה לא היה בנמצא זריקת אפיפן שיכלה להציל אותה. שכיחות האלרגיה לחלב מוערכת בקרב פעוטות ותינוקות בארץ סביב 1%. אלרגיה לחלב נגרמת בעקבות יצירת נוגדנים כנגד חלבוני החלב. יתכנו מגוון רחב של תסמינים, כמו תפרחת עורית, הפרעה נשימה, נזלת, תחושת חנק, כאבי בטן, שלשולים והקאות. במקרים נדירים, יכולה להיות גם מעורבות של מערכת הלב וכלי הדם, שעלולה להוביל לשוק אנפילקטי, ירידת לחץ דם, אובדן הכרה ועד כדי סכנת חיים. חומרת התגובה תלויה לרוב בגיל הילד ובכמות החלבון האלרגני. כמו כן, בזמן מחלה ויראלית, או כשיש חסר שינה, הסף לתגובה אלרגית יורד ואז התגובה עלולה להיות קשה יותר.
חשוב להדגיש שיש הבדל בין אלרגיה לחלב לבין אי סבילות ללקטוז. אי סבילות ללקטוז – היא תופעה שכיחה ביותר ואינה מסוכנת. היא נגרמת עקב ירידה בכמות האנזים לקטאז, אשר מפרק את הלקטוז, שהוא סוכר החלב. פה מדובר על חלבון החלב. המזונות האלרגנים השכיחים הנוספים בארצנו הם- ביצה, בוטנים, שומשום ואגוזים.
אבחון
כאשר עולה חשד כי הילד פיתח תסמינים החשודים כתגובה אלרגית, יש לפנות לבדיקת רופא מומחה בתחום האלרגיה שיבצע תבחיני עור, המבוצעים באמצעות טפטוף של תמצית חלבוני החלב על הזרוע ודקירה קטנה, לשם החדרת תמצית חלבוני החלב לתת עור. אם הילד אלרגי, תהיה תגובה מקומית (אודם ונפיחות), באזור הטסט. כאשר האבחנה אינה חד משמעית, עושים השלמה של הבירור עם בדיקת 'תגר' שם נחשף הילד באופן מבוקר והדרגתי לחלב תחת השגחה. זאת הדרך המדויקת ביותר לאבחן או לשלול אלרגיה לחלב. .
איך האלרגיה מתפתחת?
אלרגיה לחלב, מתפתחת בחשיפות הראשונות למוצרי חלב. לכן מרבית מקרי האלרגיה לחלב מתפתחים ומתגלים בשנה הראשונה לחיים. התסמינים בתינוקות צעירים, כוללים תפרחת עורית המופיעה בתוך מספר דקות לאחר החשיפה לחלב, וחולפת בתוך כשעה ללא טיפול. כיום ידוע, כי חשיפה מוקדמת למזונות אלרגניים, מפחיתה את הסיכון להתפתחות אלרגיה לאותו המזון. במרבית המזונות (ביצה, בוטנים, שומשום), ההמלצה היא להתחיל צריכה מוקדמת בגיל 6 – 4 חודשים. במקרה של חלבון חלב, יש צורך ,להתחיל בחשיפה מוקדמת ועקבית לתחליפי מזון לתינוקות, מוקדם יותר, אף במקביל להנקה.
ילד אלרגי לחלב חייב להתרחק ממוצרי חלב, גם אלו עם הסימון "עלול להכיל" חלב. גם מוצרים המוגדרים כ"פרווה", עלולים להכיל חלב, הם עשויים להכיל כמות מזערית של חלבון חלב, שיכול לגרום לתגובה אלרגית.
והטיפול?
הטיפול בתגובה אלרגית קלה הוא טיפול בתרופות אנטי היסטמיניות, כמו פניסטיל. בתגובות קשות יותר, הטיפול באפיפן – הוא טיפול מציל חיים. ככל שינתן בשלב מוקדם יותר, כך יעילותו גבוהה יותר. מזרק אפיפן מכיל אדרנלין, שמופרש ממילא בגופנו כל הזמן, כך שגם אם ניתן בטעות, לא ייגרם כל נזק. לכן, בכל מקרה של ספק, אין ספק- צריך להזריק אפיפן. במידה ואין שיפור מהיר, יש להזריק אפיפן נוסף. כל ילד עם אלרגיה לחלב – צריך להיות במעקב תקופתי אצל אלרגולוג, לוודא שנושא קבוע שני מזרקי אפיפן בתוקף, ולתרגל את אופן השימוש בו.
