הקיץ מגיע ומזמין את המתבגרים להסתובב בחוץ בשעות מאוחרות. בימי חמישי בערב העיר מלאה בני נוער שמנצלים את העובדה שאין לימודים למחרת ומבלים עד השעות הקטנות, וישנם ימים מיוחדים כמו יום העצמאות ול"ג בעומר בהם יש פעילויות שמזמינות בילוי מאוחר ולפעמים גם שוטטות. יש הורים שלא מצליחים לישון עד שכל הילדים בבית, ויש כאלו שלא יודעים איפה הילדים מסתובבים ומתי הם חוזרים. בתווך נמצאים הורים רבים שמתלבטים איך להגיב, כמה לשחרר וכמה להגביל ובעיקר רוצים להרגיש רגועים ובטוחים כשהילדים מותחים את החבל ונמצאים הרחק מהשגחתם.
למרות שכולנו היינו ילדים, נקודת המבט ההורית מעניקה לנו בין השאר את הפחד והמודעות לסכנות שילדים לא תמיד ערים אליהם. הסכנות רבות וקשורות לחברים איתם הם נמצאים, לתוכן ואופן הבילוי וליכולת שלהם להיות נאמנים לעצמם ולשתף אתכם כשהם צריכים עזרה. כמובן שבגיל ההתבגרות היכולת של ההורים לשלוט בשעות הפנאי ובחברה של ילדיהם היא מוגבלת, וישנו ריקוד עדין ורגיש בין מעורבות להתערבות ובין הרצון של ההורים להרגיש בטוחים לרצון של הילד במרחב אישי ובחופש.
כמו בכל תחום, ככל שהקשר ביניכם קרוב, הילד ירצה מעצמו לשתף אתכם ולשמור על חיבור לערכים שקיבל מכם, והשאלה היא איך יוצרים קשר קרוב כזה. הורים רבים בימינו טועים לחשוב שקשר קרוב הוא קשר ללא גבולות, והאמת היא שילדים רוצים ללמוד מהוריהם ערכים, סדרי עדיפויות ורגישויות גם כשההורים מציבים גבולות אפילו אם הם נחווים כדבר לא נעים. הורה שלא מציב גבולות ולא קובע שעות חזרה או גבולות גזרה לסוג הבילוי, לשתייה ועוד, פוגע בביטחון של הילד ובקשר איתו ממש כמו הורה שמציב גבולות נוקשים מדי, קובע שעות חזרה לא ריאליות ומגביל כל אפשרות לבילוי. בגיל ההתבגרות ישנה עבודת איזונים עדינה שדורשת להשמיע קול הורי ערכי מצד אחד ולשמוע את הרצונות והערכים של הילד במלוא הכבוד מצד שני.
את השיחות על גבולות עשו מתוך לב פתוח והבנה שישנו פער מובנה בין נקודת המבט ההורית לזו של המתבגר. הסבירו להם מה חשוב לכם ומהן הסכנות שנמצאות – בלי דרמה ובלי הפחדת יתר. ערכו עם הילדים הסכמים לפי הערכים שחשובים לכם ולאורך כל הדרך אמרו להם שאתם זמינים להם ורוצים לשמוע הכול. ציידו אותם גם בכללי זהירות ומוגנות ובקריאה להסתכל מסביבם ולראות האם מישהו אחר צריך עזרה.
קשר קרוב מורכב גם מסקרנות בריאה שכוללת התעניינות ושיתוף ולא חטטנות וחרדה. ילד מרגיש אם הורה שואל אותו "עם מי אתה יוצא?" ממקום חרד או ממקום פתוח ומתקרב. לפני שאתם מגדירים לילדים מה חשוב לכם שיקרה או לא יקרה, כשהם יוצאים הביעו התעניינות כנה לגבי החברה, אופן הבילוי, מה משמח ומרגש אותו בבילוי כזה וכו'. גם כשהילד חוזר (או למחרת אם אתם כבר ישנים) פנו זמן להקשיב בלי לחקור מה עבר עליו בלילה.
ילדים שגדלים עם קשר קרוב ובטוח יכולים בקלות רבה יותר להיות נאמנים לעצמם ולערכי הבית שלהם. יש להם יותר ביטחון עצמי לסרב לחומרים או להתנסויות אחרות שמוצעות להם, ויותר כוח לראות אחרים במצוקה ולסייע להם. אחד הדברים שעוזרים מאד לילד בכך הוא הידיעה שאתם נמצאים איתו גם כשאתם כבר מזמן ישנים במיטה. חשוב להגיד זאת באופן מפורש, להבטיח שלא תכעסו אם ישתף שעשה משהו שהוא מצטער עליו או דואג בגללו, ולהשאיר טלפון זמין לידכם כל הלילה. כמובן אל תשכחו לתת לו מפתח. ואם הילד מתקשר באמצע הלילה ומבקש שתבואו לקחת איתו, עזרו לו לחשוב על פתרון ואם אין כזה בואו לקחת אותו. נער שההורים נענו למצוקתו בשעת לילה ירגיש בטוח לספר להם על ההתמודדויות שלו, ואולי אפילו תעזרו לילדים אחרים שלא משתפים את הוריהם.
