היא אישה חסידית מבטן ומלידה אך גם חרדית-פמיניסטית. כן, שמעתן נכון. מלכי רוטנר היא אישה חרדית שחיה על פי כללי הקהילה שלה ועל פי ההלכה, אבל מעזה בתוך חברה יחסית סגורה ושמרנית להשמיע קול שונה שמעז לשאול שאלות נוקבות ולערער על סדרי עולם ישנים שמבחינתה כבר לא רלוונטיים.
היא בת 36, נשואה ואם לשלושה ("אם היית מראיינת גבר היית שואלת אותו על ההתחלה בן כמה הוא וכמה ילדים יש לו?"). היא גרה באשדוד, חסידת בעלז, נצר לאחוז קטן של אלו שעוד היו חסידים בגליציה. היא יזמית חברתית העוסקת בפמיניזם והגות בחברה החרדית ועד לאחרונה עסקה גם בהכוון תעסוקתי לחרדים. ״עסקתי בהכוון תעסוקתי לחרדים הכולל את הפערים בין החינוך החרדי לבין השפה הכללית הרווחת בציבור הכללי. חרדים נתקלים בזה בעבודה אבל גם בסופר. החברה החרדית חושבת במושגים של קהילה ובודקת קודם את הקהילה ואחר כל את הפרט״
איך זה מתבטא?
״בראיונות עבודה לדוגמא. אישה חרדית לא יכולה להבליט את יתרונותיה כי היא חונכה לצניעות ולא לפגוע באחרות. גם בפן של המעסיק צריך לעשות התאמות. יש פערים בשפה ובמדיות השונות. מודעה המבקשת עובדים ומציעה אווירה צעירה ודינמית תרתיע חרדים והם לא יגיעו לראיון. מאידך, יש צורך גם לתרגם את החרדים כדי שהמעסיקים לא יפסלו אותם בגלל מונחים או סמנטיקה, או בגלל שהם מרגישים שהם זרים להם מדי ושיש חוסר התאמה״.
מה עשית בפועל?
״הייתי בתוכנית שנקראת 'מפתח' שמעניקה כלים לחרדים- השלמות לימודי ליבה של מתמטיקה אנגלית, ומה שמכנים 'מיומנויות רכות'- הצגה בפני קהל, איך לתפקד ולהתנהל בחברת העבודה ועוד״.
איך קרה שדווקא את לקחת את התפקיד הזה על עצמך?
״למדתי סוציולוגיה והיסטוריה באוניברסיטה הפתוחה. כבר בלימודים שלי הרגשתי את הפער מול מרצים, כל מיני דברים שהייתי צריכה לתרגם לעצמי לשפה שמכירה. פתאום קלטתי שלמדתי שפה והשתמשתי בה לתרגם ולהסביר את המושגים למגזר והפוך- את המגזר החוצה. לא חשבתי שזה יהיה התפקיד שלי לעשות את החיבורים האלו אבל הבנתי שצריך לראות את זה בפרספקטיבה רחבה יותר״.
לצאת מהתפקידים המסורתיים
אני מגלה שהיא גדלה כמוני ברחוב שנקין בתל אביב. בזמן אני הייתי בצד אחד של המדרכה, בחנות המוסיקה של האוזן השלישית, היא למדה במוסדות בעלז. כשהיינו רואים אותם ברחוב בזנו להם. ילדה עם גרביונים באמצע אוגוסט בתל אביב. פרימיטיבית, מסכנה. מסתבר שהצד השני חש את אותו הדבר. ״לא היו לנו שאלות מי למעלה מי למטה. זה שגדלתי בתל אביב לאו דווקא גרם לי להכיר את החברה הכללית כי החלוקה הייתה מאוד ברורה. חיינו בתחושה של גאווה מאוד גדולה במי שאנחנו, וברחמים על הצד השני. היום אני יודעת שזה שכל צד חושב שהוא הכי טוב גורם בעיקר לפספוס באפשרות לשיח ולהכרה״.
יש שם באזור גם קהילה גדולה מאוד של חוזרים בתשובה של הרב אוירבך. הכרת אותם?
״בוודאי, מול קהילת החוזרים בתשובה גם הייתה התנשאות, עצם החזרה שלהם בתשובה הוכיחה לנו שאנחנו צודקים. בתור ילדה הסתכלתי עליהן והן היו מגניבות אבל היה ברור שהן לומדות מאיתנו. אני כילדה בת שמונה ידעתי יותר מאשה בת ארבעים על יהדות ומסורת. צריך להבין שהחברה החרדית היא בהרבה מובנים חברה מעמדית, ומי שמגיע מבחוץ ממוקם למטה יותר. הם גם שיתפו עם זה פעולה והייתה הסכמה הדדית שזה הסדר "הנכון" בהיררכיה. הייתי ילדה, וזו הייתה הראייה הצרה שלי. היום לשמחתי אני יכולה לראות את היתרון והתרבות של כל קבוצה. זה מעניין שדווקא היום כשאני גרה באשדוד בחברה חרדית אני לומדת הרבה יותר על החברה שלנו, בעיקר על להבין את הדרך שלי לעבודת ה׳ מול חרדים כי אין חילונים וחרדים. פה כולם אותו דבר אז מה זה אומר עלי״.
מה את עושה היום?
״אני מנהלת את תחום חרדים ב'שחרית', מכון שמקדם פוליטיקה של טוב משותף. ישנה תפיסה שכולנו אותו דבר- כולנו אימהות שאכפת לנו מהילדים שלנו, לכולנו חשוב שהרחוב יהיה נקי, אבל התפיסה הזו היא מתכון גם למחיקת זהות. ב'שחרית' מדגישים את הזהות השונה ומתייחסים לתרבות כנכס ולא כנטל".
"ההיררכיה השתנתה ולנשים כיום יש גישה להשכלה גבוהה ולשוק העבודה, אבל הפער ההלכתי נשאר"
איך עושים את זה?
״קודם כל מתבוננים, מבררים ומוצאים ניסוחים מתאימים. חלק מהעבודה היא להסתכל פנימה ולהבחין איזה טוב החברה החרדית יכולה להביא לחברה הישראלית. לכאורה נדמה שהיא דואגת רק לעצמה לרוב, וחלק מהעניין הוא להבין שיש דברים שהיא צריכה להוציא החוצה ויש דברים שהיא צריכה לייבא פנימה״.
כמו מה?
״הקהילתיות בחברה החרדית היא מנגנון אדיר, המבנים הקהילתיים מרשימים מאוד. זה מתאפשר ברגע שהפרט מוכן לוותר על עצמו ושם את החברה לפניו, אבל לפעמים זה מוחק את היחיד. חלק מהעניין זה למצוא את האיזון. לא להסתיר בעיות ולטפל בעוולות״.
פמיניזם חרדי- תסבירי לי איך צמד המילים הזה מסתדר באותו משפט?
״אני לא מוצאת איך זה לא יכול לבוא יחד באותו המשפט. אנחנו חייבים לנסח את זה למרות שזה נראה סותר. אני לא יכולה להרשות לעצמי לוותר על אף אחד מהחלקים האלו- על החרדיות ועל הפמיניזם. האתגר הוא גדול כי אנחנו לא יכולות להגיד שזה לא שלנו.
"הבנות שלי יכולות ללמוד משפטים ולהיות שופטות בבית משפט ויש גם שופטת חרדית בארץ ואחת בניו יורק, אבל בבית הדין הרבני הן פסולות לעדות. הפער הזה מאתגר"
חלה מהפכה מטורפת במאה שנים האחרונות ואי אפשר להתעלם מזה. ההיררכיה השתנתה ולנשים כיום יש גישה להשכלה גבוהה ולשוק העבודה, אבל הפער ההלכתי נשאר. הבנות שלי יכולות ללמוד משפטים ולהיות שופטות בבית משפט ויש גם שופטת חרדית בארץ ואחת בניו יורק, אבל בבית הדין הרבני הן פסולות לעדות. הפער הזה מאתגר. העובדה שאני יכולה להרצות בכל העולם אבל בבית הכנסת אני חלק צופה בתפילה, ולא חלק פעיל ממנה״
את רוצה לעלות לתורה?
״אני מאוד אורתודוקסית והמסורת היא חלק משמעותי ממי שאני. אין איסור שנשים יעלו לתורה, אבל זה לא מקובל קהילתית וההפרדה נשמרת לאורך כל התפילה. היהדות היא דת חיה, וזה הסוד שלה. היא תמיד מתעצבת אל מול ההתנגדות אליה. אני לגמרי יכולה להבין את המשמעות של שמירת הגבולות, כי אנחנו רואות מה קרה עם מקומות שנתנו שוויון לנשים. השינויים היו מרחיקי לכת. במגזר החרדי הסוגייה פחות מורגשת, והרבה נשים חיות בסדר עם הפער, או שלא מרגישות אותו בכלל. אבל בעיניי הוא מורגש עם הזמן יותר ויותר״.
מה היית עושה אחרת?
״מעמד האישה הוא אחד האתגרים המשמעותיים היום ביהדות. בגלל טראומת הרפורמה העמדה היא לא לבצע אף שינוי, כי 'חדש אסור מן התורה'. אני לא יודעת מה הפתרונות אני חושבת שהדיון צריך להעלות את הפערים ושחייבים להקדים תרופה למכה. הייתי רוצה חלק משמעותי בעבודת השם ולא רק משהו פסיבי- להיות עזר כנגד ולטפל בילדים״.
איך בעלך מקבל את הדעות שלך?
״זה תהליך מאוד משותף. הוא התחתן איתי ומהתחלה הייתי לומדת ומביעה את דעתי. הוא אוהב אותי ככה״.
את פמיניסטית אבל אין לך רישיון. איך זה עובד?
״זה חלק ממחיר שאני משלמת עבור חברות בקהילה. ברור שזה מאוד מגביל אותי אבל אני מבינה שאין דרך אחת נכונה. זה לא רק טוב או רע ויש מחיר לכל צורת חיים, למרות שלאחרות נראה שהמחיר הזה הוא גבוה יותר, לעיתים מחירים אחרים הם שקופים. בשבילי זה מחיר מאוד נוכח אבל בקהילה זה שקוף. אף אחת לא ממש רוצה לנהוג, החיים הקהילתיים מאורגנים כך שהם נותנים מענים והכל מאורגן מאוד כדי שזה לא יפריע. אני נמצאת גם במרחבים שרואים בכך דיכוי, אבל הם לא מצליחים לראות את התמונה המלאה. אז נכון שזה לא מקובל בחברה שאני נמצאת בה אבל במקום אחר הייתי משלמת מחיר אחר״.
איך מתייחסים לדעותייך בקהילה?
״יש המון סוגים של אנשים בתוך הקהילה שלנו. האדמו״ר מוביל פעמים רבות קו מאוד פתוח אבל בסך הכל זו חסידות שמרנית, זה שילוב מיוחד ולכן הסקאלה רחבה. נכון שזה לא הדיבור הרווח וזה מאוד לא מקובל אבל הוא עדיין חלק מהספקטרום כי יש לי הסכמה רחבה מאוד עם ערכי הקהילה, והיא משמעותית יותר מאשר השונות שלי. הקהילה מכילה ערכים מאוד מרשימים בעיניי״.
מה היית רוצה שישתפר בעתיד הקרוב?
״הייתי רוצה שנשים ילמדו יותר תורה. אנחנו הולכות ומתרחקות מהשפה ההלכתית שיש לה חלק מהותי בעיצוב העולם שלנו. זה ברמה שאנחנו לא יודעות לאיזה ספר לגשת בארון הספרים ולקחת ספר לימוד. הייתי רוצה שזה יהיה חלק מהחינוך. כבר היום יש בנות דתיות שלומדות תורה. אני שומעת מהחרדיות שיש לנו מספיק עיסוקים ואין זמן ללימוד אבל אני יודעת שזה נדבך משמעותי שחשוב להטמיע כי הוא חלק מהותי בחיים שלנו״.
