עונת החתונות של הקיץ כבר כאן, זוגות צעירים שולחים הזמנות, סוגרים אולם, צלם ולהקה. לכל הספקים משלמים ביד רחבה, גם חתונה צנועה היא הוצאה של קרוב למאה אלף שקלים אולם לספק הראשי, השדכן, זה שאחראי לכל הפלא לא ממש משלמים. בעולם בו אנחנו חיים כדי למלא צורך שלנו אנחנו משלמים כסף – אם מישהו רעב הוא ישלם כסף על אוכל כדי להיות שבע. אין סיבה שבצורך לזוגיות, בית ואהבה החוקים יהיו אחרים.
תשלום לשדכנים היא סוגיה רבת פנים ולאחרונה היא עולה מכיוונים שונים. בפוסט בעמוד הפייסבוק שלה לאה מרמורשטיין-ירחי ביקשה להציף את הנושא ונגעה בהבדלים בין עולם השידוכים החרדי לזה הדתי לאומי. "המצב בחברה החרדית שונה בתכלית. שם כולם שדכנים. פשוט כולם. מגוייסים, חושבים, עושים, טורחים, מתאמים, מבררים. מבלי לדבר על יוצאי דופן, אין מצב שרווקים שרוצים להקים בית לא ייפגשו לצורך זה לפחות פעם בשבוע. ההצעות זורמות". לטענתה ההבדל נעוץ בין השאר בפרט הבא: "בציבור החרדי מקובל לשלם על שידוך. ולא מעט". בהמשך הפוסט לאה מסבירה בפשטות שכסף הוא מניע משמעותי שמסייע לאנשים לקחת משימות ברצינות "אנחנו בעולם של עסוקים, בעולם של טרפת למיניה. לאף אחד אין זמן. אבל ל'עבודה' יש זמן. ועבודה שווה כסף".
כסף היא לא מילה גסה
התגובות בנושא היו חלוקות ונגעו להיבטים שונים. "לפני שמדברים על כסף כתמריץ, תשלום לשדכנים זו הכרת הטוב הכי בסיסית למי שהביא לזוג את הדבר הכי יקר בחיים – אהבה. השאלה היא, איך הופכים את זה לדבר מקובל, כמו שבחברה החרדית זו הנורמה". בניסיון לפתח את השאלה לאה פנתה לקבוצה מקצועית בה היא חברה שם היא הציעה להרים קמפיין בנושא. "היה לי ברור שכולם מסכימים איתי. אני כותבת הרבה ברשתות ויודעת שלפעמים אפשר לחטוף ביקורת אבל כאן לא דמיינתי את ההתנגדות האדירה שהגיעה. היו את התגובות האוטומטיות כמו "את רוצה שנהיה כמו החרדים יש שם הרבה בעיות" למרות שברור שנתתי אותם כדוגמה למקום בו מקובל לשלם על שידוכים ולא כמודל לחיקוי. וגם זה נכון שצריך להיזהר לא להפוך את התשלום לסטנדרט שאסור לחרוג ממנו, כמו בציבור החרדי.
"העניין השני נגע בנושא הכסף והתפלאתי לראות שעדיין היום כסף היא מילה גסה בציבור שלנו. זה קצת משמח אותי כי יש עניין באידיאל הנקי אבל אם זה גורם לאנשים לא לעשות אז אין בזה טעם. לדעתי יש בעיה עם הגישה הזאת כי אנשים היום, ביומיום שלהם מאוד חנוקים וצפופים ואין להם זמן להתפנות – לא מחוסר אכפתיות או אדישות פשוט כי עמוס וקשה".
היא הציעה למתנגדים לדמיין זוג צעיר, סחוטים מיום עבודה ארוך יושבים בסלון, "אם הם יודעים שיש מצב שיבוא להם ממחשבה על חברים עוד 5000 שקל, יש מצב שהם יגידו יאללה, נדחה את הסדרה בנטפליקס לעוד שעה ובינתיים נעשה שידוכים".
"אני מאמינה שכסף זה אנרגיה, אם מישהו מוציא אנרגיה כדי לעזור לי אני אחזיר לו בכסף שייתן לו בחזרה כוח. אם אנחנו רואים שאנשים לא מקבלים מספיק כוח מהמצווה נכניס לאנרגיה בדמות כסף"
גם מול בנושא האידיאולוגי לאה לא רואה סתירה "אני מאמינה שכסף זה אנרגיה, אם מישהו מוציא אנרגיה כדי לעזור לי אני אחזיר לו בכסף שייתן לו בחזרה כוח. אם אנחנו רואים שאנשים לא מקבלים מספיק כוח מהמצווה נכניס לאנרגיה בדמות כסף. העבודה צריכה להיעשות – לשבת, לחשוב, לתאם – ולא אכפת לי מה יעזור לאנשים לעשות אותה".
"אל תעשו על הכאב שלנו קופה"
התגובות היותר קשות שהיא נתקלה בהם הגיעו דווקא מצד רווקות, הטענה הייתה שהם מרגישות שמנסים לקנות את האהבה שלהם בכסף "אל תעשו על הכאב שלנו קופה, תהיו בני אדם פשוט ותחשבו עלינו". לאה מבהירה שזו ממש לא הייתה הכוונה "כל קשר בין הטענות לבין הרעיון מקרי לחלוטין, הדיון שם הגיע לרמות קשות של כעס. הבנתי שיש רווקות שזה פוגע בהם מאוד".
איך הרגשת מול הזעם הלא צפוי?
"בהתחלה חשבתי שאני מרימה ידיים כי הדבר האחרון שאני רוצה זה לגרום עוד כאב. כאב לי מאוד מהתגובה הזאת, כי רציתי להיטיב והן נתנה לי תחושה שיצאתי מקלקלת. כתבו שם מילים קשות מאוד, שהפוסט הזה גורם בחילה ועוד כל מיני. אני יודעת שהייתה לי רק כוונה טובה וכשאני מסתכלת בעין ביקורתית אני גם לא רואה בהצעה שלי שום פסול ולכן כן המשכתי, אבל למדתי שאני צריכה להיות ערנית ורגישה כשאני ניגשת לנושא הזה.
"צעקו לי שזה לא יפתור את בעיית הרווקות, סבבה, לא אמרתי ולא התיימרתי לפתור, אני לא תמימה אבל אני מציעה משהו שאני מקווה שישפר אפילו מעט את המסע הזה ויעודד תנועה".
בסיום הפוסט שלך הודעת שמי שימצא שידוך לילדים שלך תשלמי לו ביד רחבה, במציאות של היום את לא מרגישה שתצאי פראיירית?
"כדי שבאמת הצעד הזה יכנס לתודעה ויהיה מקובל צריך פשוט להתחיל להוציא מהכיס בסיום החתונה חבילת שטרות ולתת לשדכן, אני התחייבתי שמי שימצא לילדים שלי בני זוג אני אשלם לו ביד רחבה. אני מבקשת להפוך את התנועה הנפשית, לא להתקמצן אלא להשקיע ביד רחבה, כמו שלא חוסכים בשמלת כלה או באולם – צריך להתחיל להבין מה חשוב ומה פחות בסיפור של חתונה".
למה זה שינוי כל כך מורכב?
"תמיד נורא קשה לשלם אחרי שמשהו קרה, כשהאדם במצוקה הוא מוכן להבטיח הרבה דברים אבל כמו בבדיחה על החניה, כשהטוב מגיע אומרים "הסתדרתי", אבל זה לא העניין כי אם אני משלמת עכשיו על שידוך זו ערבות הדדית, אני עוזרת לבא בתור להתחתן. זוגות צריכים להבין שכשהם ישלמו זה לא יהיה רק פירעון של החוב שלהם, זה צעד שיעזור גם לחברים שלהם להתחתן".
הגרלה על האחת
כחלק מחיפושיו אחרי האישה שלו, זבולון רוטנברג כתב לפני שנה פוסט שידוכים, דיי דומה לפוסטים שמסתובבים ברשת: פרטים, תמונה ובקשה מהציבור שישתפו כך שאולי אלוהי הפייסבוק יעזור לו להקים בית. בסיום הפוסט הכניס זבולון הערה מקורית: "שוק חופשי? להלן תמריצים כאות הערכה קטנה ובסיסית: בין כל משתפות ומשתפי הפוסט תערך הגרלה על סופ"ש זוגי ב מלון בראשית, בנוסף, כרטיס טיסה פתוח לכל יעד בעולם לאדם שיכיר לי את האחת".
הפוסט אכן הפך לוויראלי, ולזבולון אפילו יצאו כמה דייטים מהסיפור הזה. היום, שנה וחצי אחרי, הוא עדיין לא מצא את שאהבה נפשו אבל הניסוי המעניין לתמרץ אנשים לעזור לו מתכתב בדיוק דמי השדכנות, אולי אפילו דמי השדכנות של 2021.
למה החלטת להוסיף את הפרס?
"באתי מהמגזר החרדי, שם תשלום לשדכנים זה בסיסי וזה באמת עובד מאוד חזק, יש לי חבר שאפילו ממש מתפרנס מזה גם שם שידוכים הם כבר ממש לא התחום של היענטה הזקנה, יושבים אנשים בשעות הערב ומחברים בין אנשים. אצל החרדים אולי יותר קל לשדך כי צריך לחבר פשוט מכנסיים לחצאית אבל אפשר להגיד שיש כאן את אותו העיקרון.
"ביומיום אני עוסק הרבה בשיווק, למי שעוזר לי לקנות בית אני אשלם מאות אלפי שקלים ואני לא רואה סיבה רציונאלית שבמרחב הזוגי לא נתנהל בצורה דומה ובאופן אישי אני מוכן לשלם לא מעט למי שיכיר לי את אשתי".
אז למה בכל זאת זה לא עבד?
"הבעיה היא שהפוסט ההוא נתפס לפעמים אצל אנשים כאילו אני מנסה להראות שיש לי כסף ובסביבה הקרובה לקחו את זה כבדיחה כי התקשו לעכל את הטוויסט. צריך לשנות את התודעה של האנשים בהיבט הזה, לכן לדעתי התמריצים פחות עבדו אבל ברמה המהותית זה אחלה פתרון".
הוא למעשה בנה שני מנגנוני תמריץ: הגרלה בין מי שישתף את הפוסט על חופשה במלון ומי שימצא את הבינגו יקבל טיסה לכל יעד שירצה בעולם. האחד מיועד להגדלת החשיפה והגעה לקהלים חדשים והשני לגרום לאנשים לחשוב על הצעה טובה, שתצליח. "אני חושב שהערך המוסף של התמורות הכלכליות לא היה מאוד גבוה, מלבד התהודה שהפוסט יצר בכלי תקשורת שונים אבל העלייה לכותרות לא עזרה לי מאוד להגיע לאנשים איכותיים שיחברו לי נשים איכותיות. מעגלי החשיפה גדלו אבל בעיקר כקוריוז. אם אני משווה את זה לעולם השיווק, יש חברות שמתקשות בהבאת לידים ויש חברות שהבעיה שלהם היא שימור לקוחות. ספציפית בפוסט שלי הבעיה הייתה שהוא הביא לידים "לא איכותיים" זאת אומרת הזמין בנות שלא מתאימות לי".
קשה לשמוע.
"זאת המסקנה אחרי עשרות קוסמטיקאיות ששלחו לי הודעות – לא שיש לי בעיה עם קוסמטיקאיות אני פשוט מחפש יותר עומק, עיסוק טיפה פחות חיצוני. יכול להיות שאם אני הייתי יותר מדויק בפוסט הוא גם היה מגיע לקהלים יותר מתאימים לי".
ללמוד גם לבקש
לפני מספר שבועות העלה דוד שדה (32), חתן צעיר, סרטון שלו ושל אשתו ציפי (26) מעניקים לשירן, החברה ששידכה בניהם, חבילה של דולרים. בסרטון דוד ביקש מכל החברים שלו, דווקא מהציבור הדתי לאומי, שיעשו כמוהו.
מה היה הרעיון מאחורי הסרטון?
"קודם כל הכסף לשירן זה הכרת הטוב, והרצון לשתף ברגע הזה נבע מתוך מחשבה שאולי נצליח להצליח להביא לשינוי. יש בציבור הדתי הרבה דברים טובים אבל אפשר ללמוד גם מהחרדים. אצלם יש פחות בעיה של רווקות, למה? אנשים שם ברבאק לשדך, ברור שזה גם בגלל שהם שואפים לנישואים בגיל צעיר יותר אבל גם כי מי שעושה שידוך יודע שיש לו בכיס 1000 דולר מכל צד. אצלנו אנשים משדכים ומקבלים אמגזית או ספר שירים של נתן אלתרמן. ואני אומר, 'אתה גנוב?! הבן אדם הביא לך את אשתך אחרי שיצאת למאה דייטים, אתה לא יכול לתת מתנה ברמה? אנשים אומרים שכסף זה לא העניין ומשדכים באהבה, אבל מי שאומר את זה לא מבין, בטח שזה עניין".
רווקים אומרים שזה לעשות מסחרה מהכאב שלהם.
"הפוך! תגיד תודה, מה אתה מעדיף לצאת לעוד 100 דייטים, לא הספיק לך?! כשרווקים רוצים לטוס בחגים להודו כדי לברוח קצת אין להם בעיה להוציא אלף דולר, הבן אדם נתן לך לברוח מעכשיו לכל החיים מהרווקות, פתאום אין לך? הוא נתן לך את השיחוק – מגיע לו.
חוץ מזה שרווקות זה בכל מקרה עסק יקר, אני באופן אישי מושקע מעל אלף דולר בבתי קפה בדייטים. בן אדם מוציא אותך מהמרדף והתסכול, מהטיפולים, הסדנאות, הקאוצ'ינג כל אחד ומה שהוא הולך כדי לצאת מהמערבולת הזאת תן את השכר המינימלי הזה. אני אשאל כל רווק בן 25 ומעלה שנמצא בבאסה שלו, אתה מוכן לשם לי ואני מביא לך את אשתך? אין אחד שיגיד לו. הקטע הוא שבן אדם מגיע למנוחה והנחלה ושוכח כמה היה לו סיוט, כמה דייטים כושלים הוא עבר וכמה פעמים הוא פיתח ציפיות ולא יצא כלום מזה כלום".
אתה יודע אבל שהבעיה שבציבור הדתי לא אוהבים לקחת כסף.
"לא אוהבים? תמשיכו לשכב על הגדרות ותמשיכו להגיע לרווקים בני 35, הכול טוב תמשיך לחכות לחסדים. אבל אני אלך לקראת האידיאליסטים, אתם לא רוצים להתלכלך עם כסף? תנו כרטיס זוגי לחו"ל, תנו שני לילות בצימר מפנק, דייסון, מג'מיקס – משהו שווה. תארי לך את רואה פוסט של זוג בחופשה כותב 'רוצים להגיד תודה לזוג ששידכנו ופינקו אותנו' פתאום תעלה המודעות וחברים שלהם יגידו, וואלה בואו נשב לנסות לשדך. כולם מלאים כוונות טובות, אבל הם יגידו תשמע אין לנו רעיונות אבל אם זה יסגור לו פתאום את הסלון החדש שהוא רצה לקנות הוא יתאמץ טיפה יותר.
"גם השדכנים צריכים לא להתבייש לבקש. את אח של אשתי שידכה איזה חרדית שבמקרה דיברה איתה ברכבת ועבדה איתו. איך שהם הודיעו על האירוסין היא ביקשה כסף, בלי להתבייש. עכשיו ברור שזה לא נעים, לכן הזוגות צריכים להיות עם טאקט ופשוט לעשות את זה".
נגיד והמהלך מצליח, מה יעשו מי שאין להם כסף?
"אני בטוח שיהיה לו את ה-6,000 שקל לשלם לצלם, וסכום דומה ללהקה או דיג'יי, ועל סידור פרחים כאילו הם דוכסים מאנגליה ישלמו 1500 שקל, אלכוהול, מגנטים. יש לכולם לשלם, השאלה על מה רוצים להוציא".
איזה תגובות קיבלת?
"הרבה עפו על זה אבל חלק לא הבינו מה אני רוצה וגם חשבו שאני מגזים במחירים. היו גם כמה אנשים שאחרי הסרטון נזכרו שהם לא הביאו כלום לשדכנים שלהם ובזכות זה חזרו אליהם ונתנו, זה כבר הרבה מאוד. אנחנו שידוך רביעי של שירן, היא לא עשוה את זה בשביל הכסף ולא היה לה מושג שזה מה שנביא לה אבל וואלה שווה, ומגיע לה וזה יתן לה כוח להמשיך".
התנדבות במשרה מלאה
כמו כל תחום אחר ניסיון וידע הופכים אותך למקצועי יותר, הבעיה אצל שדכנים בישיבות ובמדרשות שעד שהם נצברים השדכנים פורשים. בדרך כלל מדובר במישהו עם נטייה לנושא והוא מתחיל לעסוק בזה פשוט כי אכפת לו, אולי הוא אפילו יקח איזה קורס בנושא כדי להתמקצע. לאט לאט הוא הופך לכתובת, חבר'ה בישיבה פונים אליו, בחורות שולחות פרטים וגם הורים מתקשרים.
"ראיתי שחברה שמחים לשמוע ממני הצעות" מספר אהרון, שדכן של אחת מישיבות הקו המוכרות, "אני עושה את זה בצורה יסודית וחוץ מהבירורים האינסופיים לפני, אני מלווה את הקשר, ובדרך כלל גם החבר'ה מעצמם מבקשים עצה או שואלים. היום אני הנציג היחיד בישיבה שעוסק בשידוכים ויש אלי מאות פניות. בזמן שהייתי בבידוד שאלו אותי מי מחליף אותי אבל אין מישהו כזה. הבנתי כמה התפקיד הזה נצרך אבל במקביל ראיתי ששעון הזמן שלי אוזל".
כמו שדכנים נוספים הוא ראה שעם כל הצלחה גם גדל הביקוש, אבל אז הם כבר לא יכולים להקדיש להתנדבות הבאמת מדהימה הזאת 20 שעות בשבוע כי כבר יש עוד ילד להאכיל וחברים שלהם בזמן הזה עושים עבודות מהצד כדי להתפרנס. "בלב כבד הם מפסיקים וכל הידע והניסיון והרצון הולכים לפח. אם אותו שדכן היה יודע שההקרבה שלו תתן לו איזה גב כלכלי מינימלי הוא היה ממשיך. כרגע התסכול גדול, כמו לעמוד מול שוקת שבורה בלי כלי עבודה לתקן אותה".
"כולם אומרים לך כמה זה חשוב ושמדובר בשליחות, בצו השעה אבל מבחינה ציבורית אין שום הכרה בעשייה הזאת. אף הורה לא רוצה שהילד שלו יגיע לרווקות מאוחרת אבל אחרי ששידכתי לו את הילד ואבן נגולה מליבו הוא לא נותן תמורה, לא כרדיפת בצע אלא במקום הכי נקי של הכרת תודה ונתינת כוח לשדך גם את הזוג הבא". הוא נותן רשימה ארוכה של ישיבות בהם פעלו שדכנים, כשמספר השידוכים של כל אחד מהם עומד על שתי ספרות, והפסיקו או שוקלים את צעדיהם כי אי אפשר לבנות על תשלום שיחזיר מעט מההשקעה. לעומת זאת הוא מספר שבישבת הר המור השדכן של הישיבה עובד במרץ כבר כמה שנים, "שם ההוראה לתלמידים היא לשלם 2000 שקל כל צד אם הזוג מתחתן, זה נותן לו פניות לעסוק בעניין וממה שאני יודע יש לו יותר מ-70 זוגות, זה לא נתפס".
יחד עם עוד מספר שדכנים מישיבות הוא החליט לנסות לפתור את הפלונטר הזה. הם נפגשו עם הרב יוסף צבי רימון וניסו לטכס עצה. הרעיון עוד בחיתוליו אבל חבורת השדכנים רוצים להקים עמותה או קרן שתתן מלגה לשדכנים על מנת שיתמידו בעשיה לאורך שנים. התקציב של הקרן יורכב ממעשרות כספים, תרומות והכנסה מ"מתנות חתונה" – 20 אחוז מהתשלום שזוג משלם לשדכן. כך לשדכן תהיה הכנסה כלשהי על ההשקעה השוטפת ובונוס יפה (80 אחוז) על הצלחות. "יש עוד דרך ארוכה אבל אולי זה הצעד הראשון לטפל בנושא, עם סיעתא דשמיא אולי נצליח לייבש מעט את הביצה מלמטה".
