הִתְפַּקְּדוּ,
צִיּוֹנִים!
צַעֲדוּ,
שְׂמֹאל, יָמִין,
וְעִמְדוּ בִּשְׁלָשׁוֹת –

מִי אֲשֶׁר לֹא לַשּׁוֹט,
מִי אֲשֶׁר לֹא לַחֵרֶם
וְלֹא לִמְשִׁסָּה,
אִם הוּא כָּךְ אוֹ אַחֶרֶת,
קוֹם סִי אוֹ קוֹם סָה,

מִי שֶׁלֹּא לְצָרֵינוּ
וְלוּ גַּם אוּלַי,
שֶׁכּוֹאֵב צַעֲרֵנוּ,
מִי לָנוּ – אֵלַי!

כִּי סוֹכְנֵי הָאוֹיֵב עַל שִׁשִּׁית הַשָּׂדֶה,
וּמְפַתֵּי עֲרִיקִים כְּבָר תָּפְסוּ בּוֹ עוֹד נֵתַח,
וְעוֹד נֵתַח תָּפַס הַמַּבְעִיר וּמְסָרֵב
שֶׁאִתָּנוּ עַל תְּנַאי –
וְנוֹתַרְנוּ, קְטָנַי,
מִתְכַּתְּשִׁים וּדְחוּקִים בְּתַת-שֶׁטַח

בְּלִי יְכֹלֶת לִתְפֹּס זֶה מִזֶּה אֶת רֻבּוֹ:
שְׁנֵי רָאשִׁים עַל שָׂדֶה מִתְרוֹשֵׁשׁ.
שְׁנֵי גּוּשִׁים שֶׁרָבִים מִי יִהְיֶה הָרִבּוֹן,
אַךְ מָקוֹם אֵין לְהִתְגּוֹשֵׁשׁ.

וְעַל כֵּן, צִיּוֹנִים,
אַף כִּי לֹא מִתְחַשֵּׁק,
הִתְפַּקְּדוּ. שְׂמֹאל יָמִין.
הַמִּסְדָּר יַכְתִּיף שֶׁק.

כָּל חַיָּל וְנַגָּד וּמָגָ"ד
וְהִיבְּרִיד;
גַּם אַתָּה, רַב-אַלּוּף בְּמִיל' גָּד,
אַל תַּמְרִיד.

הַהִיבְּרִיס – לַשַּׁחַת.
שְׂנָאוֹת – לַנְּשִׁיָּה.
אֶפְשָׁר לְהַסְכִּים עַל הָרֹב. יֵשׁ נְיָר.

בֵּינֵינוּ נָהָר עִם גַּלִּים שֶׁל לֹא-כְלוּם.
בֵּינֵינוּ קִרְבָה – וּבְרֵכַת צִיאָנִיד.
לִקְפֹּץ עֲלֵיהֶם! אִם נִקְפֹּץ – הֵם יִכְלוּ.
הַקְפָּצָה! הַקְפָּצָה! זֹאת שָׁעָה צִיּוֹנִית!

זוֹ שְׁעַת כֹּשֶׁר. שְׁנָתַיִם יַחְזִיק הַחַלּוֹן.
נִדְחַקְנוּ כְּאִלּוּ מִכֹּרַח –
נִתְפֹּס אֶת הַזְּמַן, כִּי אַחֶרֶת יַחְלֹף,
בְּיַחַד, בְּכָל הָעָצְמָה וְהַכּוֹחַ.

צִיּוֹנִים, הִתְפַּקְּדוּ –
כִּי רַבִּים פֹּה הַשְּׁאָר.
בִּיבִּי, בּוֹא! גָּד, לַגְּדוּד!
מִיָּמִין עַד יָשָׁר.

גַּם בְּצַלְאֵל, גַּם בֵּנֶט,
אִיוֵט, אִיתָמָר –
כָּל בָּחוּר לַכַּוֶּנֶת,
כָּל טוֹב לַמִּשְׁמָר.

דְּחוּקִים אֶל הַקִּיר בְּלִי מֶרְחָב לְתִמְרוּן
דְּחוּסִים אָח אֶל אָח, צִיּוֹנִים, כֹּה תֹּאמְרוּן:
בְּרוּכָה הַשָּׁעָה הַדְּחוּפָה וּמְבֹרָךְ
הָעָם הַלּוֹחֵם בְּבִרְכַּת הַמֻּכְרָח.