בְּאֶמְצַע הַשָּׁמַיִם

גָּבוֹהַּ חֲמִשִּׁים אֶלֶף אַמָּה
עָמַד לְכַלּוֹתֵנוּ הָמָן דְּמִן עוֹמָאן.
אֲבָל בָּאֶמְצַע,
בֵּין שְׁחָקִים וּשְׁאוֹל שֶׁל אֲדָמָה
אֶסְתֵּר וּמָרְדָּכַיִם וְחַרְבוֹנָה וּמְהוּמָן.

שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְשָׁנָה

עַל הָאֵימָה גַּם נֶחָמָה נִצֶּבֶת.
לְיַם הַמָּוֶת לִפְעָמִים יֵשׁ שְׁתֵּי גָּדוֹת.
מָחָר שָׁלוֹשׁ תִּמְלֶאנָה לְאוֹתוֹ שְׁמִינִי עַצֶּבֶת;
הַיּוֹם – שָׁנָה לְיוֹם הוֹשַׁע-נָא הַגָּדוֹל.

הַיּוֹם שֶׁבּוֹ הֵגִיחוּ אַחְרוֹנִים מִשְּׁאוֹל
וְלֹא בִּמְחִיר זוּלַת, הַיּוֹם שֶׁהוֹשִׁיעָנוּ.
יָצְאוּ וְנָהֲרוּ: אִישׁ אִישׁ וְאוֹר יִשְׁעוֹ
וְכוֹחַ גְּבוּרָתוֹ שֶׁלֹּא שִׁעַרְנוּ.

רְאוֹת פְּנֵיהֶם יָצָאנוּ מִסֻּכָּה אֲשֶׁר עָרוּהָ.
חָגוֹג אֶת פִּדְיוֹנָם שֶׁלֹּא בִּדְמֵי אָדָם יַכְתִּים.
מְכֻוָּצִים בְּגוּפֵיהֶם וּשְׁרִירָנִים בָּרוּחַ,
כָּעֲרָבוֹת שֶׁל יוֹם הָיוּ: זְקוּפִים וַחֲבוּטִים.

הַיּוֹם שָׁנָה לְיוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּה הַגָּדוֹל.
מָחָר שָׁלוֹשׁ תִּמְלֶאנָה לַחֲמַת שְׁמִינִי עַצֶּבֶת.
יִתֵּן הַחַי אֶל לֵב וִישַׁוֶּה נָא לְנֶגְדּוֹ
גַּם נֶחָמָה שֶׁעַל הַמִּלְחָמָה נִצֶּבֶת.

מַאֲמִינֵי פִּתְאוֹם

שָׁלְחוּ לוֹ הַתְרָאוֹת,
הוֹדִיעוּ,
הוּא יָדַע,
וְזֶה לָנוּ הָאוֹת
לְמַעֲשֶׂה בְּגִידָה –

כְּשֶׁיְּדִיעָה כָּזֹאת עַד לֹא מִזְּמַן פֹּה רָצָה
הֻטְבַּע עָלֶיהָ תָּג: תֵּאוֹרְיַת קוֹנְסְפִּירַצְיָה!
אִם עַל בָּסִיס מוּכָח אִם עַל הֶסֵּק מֻגְזָם
מִי שֶׁטָּעַן כָּזֹאת הֻכְרַז מֵסִית מוּזָם.

אַךְ מָה קָרָה לְפֶתַע
שָׁם בַּמַּחֲנֶה
כְּשֶׁזֶּה הֻשְׁלַךְ לְפֶתַח
אִישׁ אֶחָד שׁוֹנֶה?
פִּתְאוֹם הַמְּחֻכָּם קוֹנֶה
אִשּׁוּם שֶׁעַד אֶתְמוֹל שָׂנֵא?

הִנֵּה
אֲנִי עוֹנֶה,
כִּי לֹא קָשֶׁה לִרְאוֹת:
עוֹד חֹדֶשׁ לַבְּחִירוֹת.

שְׂכַר עֲלִילָה

בְּסִקּוּרָהּ שֶׁל הַתַּקְרִית
בֵּין אִיצִיק לְיוֹכֶבֶד
טָעַמְנוּ שׁוּב מִן הַתַּפְרִיט
שֶׁל מוֹחַ מְפַצֵּל.
הֵפַצְתְּ עֲלִילַת דָּם?
כַּפַּיִם יִשָּׂאוּךְ, כּוֹכֶבֶת;
פָּצַעְתָּ מִדַּם לֵב?
תּוּקַע הַגַּם שֶׁתִּתְנַצֵּל.