במערכות הבחירות האחרונות נשען בנימין נתניהו שוב ושוב על אותה שיטה: קמפיין "געוואלד" בישורת האחרונה, שנועד לשאוב קולות ממפלגות הימין הקטנות ולהפוך את הליכוד למפלגה גדולה ככל האפשר. ההיגיון היה פשוט – ככל שהליכוד גדול יותר, כך מתחזק מעמדו של נתניהו כמועמד הטבעי להרכבת הממשלה.
אלא שהפעם נתניהו צריך לשנות את המשוואה. כניסתו של תא"ל (במיל') עופר וינטר לזירה הפוליטית עם מפלגת "עמך ישראל" מחייבת אותו להבין שהמטרה איננה עוד להביא לליכוד את מספר המנדטים המרבי. המטרה שלהם צריכה להיות לגרום לגוש הימין ל־61 מנדטים.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
ולשם כך נתניהו צריך את וינטר מעל אחוז החסימה, לא מתחתיו. בליכוד חוששים באופן טבעי מכל מפלגה חדשה שקמה מימין. אלא שבמקרה של וינטר, התייחסות אליו כאל עוד מתחרה על אותו מאגר קולות עלולה להיות טעות. וינטר מחזיק בנכס אלקטורלי שאין לליכוד, וגם לא לציונות הדתית: היכולת לחבר בין הימין הביטחוני־ממלכתי לבין הציבור האמוני והמסורתי.
הכי מעניין
הוא מדבר בשפה ישירה שמוכרת היטב לחלקים גדולים בציבור הישראלי – שפה של צבא, מילואים, גבורה, יהדות וזהות לאומית. הוא עשוי לפנות לא רק למצביעי ימין ותיקים, אלא גם לאנשי מילואים, למאוכזבי המערכת הפוליטית ולמצביעים שאינם בטוחים כלל שיגיעו לקלפי.
וכאן טמונה הסכנה הגדולה עבור נתניהו. כי אם יפעיל נגד וינטר את אותה מכונת "בזבוז הקולות" שהפעיל בעבר נגד מפלגות קטנות בימין, הוא אולי יצליח להחליש אותו. אלא שלא בטוח שהקולות שיינטשו את וינטר יעברו לליכוד. חלק מתומכיו עלולים פשוט להישאר בבית, ואחרים עשויים לחפש כתובת פוליטית אחרת, לרבות מפלגות מרכז בעלות דימוי ביטחוני.
עוד כתבות בנושא
בתרחיש כזה נתניהו אולי ירוויח עוד כמה אלפי קולות לליכוד – אבל גוש הימין עלול לאבד הרבה יותר.
לכן האסטרטגיה הנכונה מבחינתו צריכה להיות הפוכה: לא מלחמה בווינטר אלא הכלה שלו. אין צורך בחיבוק פומבי, וגם לא בהכרזה על ברית פוליטית. די בהסכם אי־לוחמה ובהבנה שהצלחת "עמך" לעבור את אחוז החסימה יכולה לשרת את האינטרס של הגוש כולו.
הפוטנציאל של וינטר טמון דווקא במקום שבו הסקרים מתקשים לעיתים לזהות תנועה פוליטית בזמן אמת: בשטח. אם הוא אכן יצליח להביא לקלפי מצביעים שלא היו מגיעים אליו בלעדיו, צמיחתו לא תהיה רק חלוקה מחדש של קולות קיימים בתוך הימין. היא עשויה להגדיל את העוגה.
יש לכך גם יתרון נוסף. דמותו של מפקד קרבי בכיר, המזוהה עם תפיסת עולם לאומית ואמונית, יכולה להרחיב את מנעד הקולות בתוך המחנה ולהציע כתובת למצביעים המחפשים קו ימני וביטחוני מובהק אך אינם מוצאים את מקומם במפלגות הקיימות.
נתניהו ניצב אפוא בפני מבחן אסטרטגי. האינסטינקט הפוליטי שלו אומר להגדיל את הליכוד. החשבון הפוליטי צריך לומר לו להגדיל את הגוש.
אם וינטר יתקרב לאחוז החסימה, מתקפה של הליכוד עליו עלולה להפוך לירי בתוך הנגמ"ש. ארבעה מנדטים של "עמך" שייכנסו לכנסת עשויים להיות יקרים לנתניהו הרבה יותר ממנדט נוסף שיעבור מווינטר לליכוד.
בבחירות האלה, נתניהו אינו צריך לשאול רק כיצד הליכוד מגיע ראשון. הוא צריך לשאול כיצד הימין מגיע ל־61.
אם עופר וינטר מסוגל לעזור לו להגיע לשם, הוא איננו הבעיה של נתניהו. הוא עשוי להיות הפתרון.
ד"ר ניסים כץ הוא מומחה לתקשורת ופוליטיקה