אז רגש הכבוד והנאמנות לאבא ואימא ולעם ישראל הוא הבסיס של המזרחיות שאתה מדבר עליה?

במקום תשובה, סיפור מתוק לראש השנה שאסור להחמיץ: מספרים על משפחה מזרחית אחת שהתגוררה באזור שכונת קריית־משה בירושלים, סמוך למדי לבית הרב הראשי הספרדי לשעבר, הרב מרדכי אליהו (ליד מאפיית אנג'ל). אחד הבנים במשפחה "התחזק" מבחינה דתית (בשפה ההיא, הרבה פעמים "התחזק" זו מילה נרדפת ל"השתכנז") והלך ללמוד במרכז הרב, ישיבת הדגל האליטיסטית של הציונות הדתית. בראש השנה הוא חזר הביתה מהישיבה וראה את האחים שלו יושבים עם אביהם וקוראים תהילים.

"מה אתם קוראים תהילים?", הוא ביקר את המנהג העממי הפשוט של יהודי המזרח, "צריך ללמוד גמרא". התפתח ויכוח מהי הדרך הנכונה לנהוג בליל ראש השנה, זו העממית של קריאת תהילים, או זו האליטיסטית של לימוד גמרא. החליטו ללכת אל הרב אליהו לשאול אותו.

הלכו אליו, והבן שאל: "הרב, מה יותר חשוב, לקרוא תהילים או ללמוד גמרא?". ענה הרב אליהו: "בוודאי שללמוד גמרא". האב נבוך, והבן הוסיף ושאל: "ובראש השנה מה יותר חשוב, לקרוא תהילים או ללמוד גמרא?". ענה הרב אליהו: "בוודאי שללמוד גמרא". הסתכל הבן על אביו במבט של ניצחון, ניצחון עמוק של התרבות החדשה על הישנה. אבל אז שאל האב את הרב אליהו: "הרב, ומה אתה עושה בראש השנה, קורא תהילים או לומד גמרא?"; "אני?" השיב הרב אליהו, "אני קורא תהילים". שאל הבן בתמיהה גדולה: "אבל למה? אמרת שללמוד גמרא בראש השנה יותר חשוב מלקרוא תהילים!". השיב לו הרב אליהו: "אני קורא תהילים כי אבא שלי קרא תהילים".

עשרות אלפים נוסעים לאומן. זמן לברר: מה באמת הסוד של רבי נחמן מברסלב?

הסוד של רבי נחמן אל מול המחזירים בתשובה האחרים הוא שבעוד שהם עסקו ועוסקים בשאלות התאולוגיות של "מדע מול התורה" ו"מדע מול א־לוהים", רבי נחמן הבין שהשאלה האמיתית שמעסיקה את המאמין בדורות הללו היא: "אני מול התורה", "אני מול א־לוהים".

מה ההבדל בין "מסורתיים מזרחים" ל"דתיים לייט"?

דתי לייט יכול להישאר מחובר למצוות, אבל לוותר לגמרי על א־לוהים. מסורתי מזרחי יכול לוותר קצת על החיבור למצוות, אבל בחיים לא יוותר על א־לוהים. 

מה פירוש "ההגמוניה הבלתי מודעת להגמוניותה"?

קבוצה שנתפסת ותופסת את עצמה ואת מעמדה ואת שליטתה התרבותית, ההונית והחברתית (את הגמוניותה...) כ"מובן מאליו", כ"אובייקטיבי המוחלט", כ"קומון סנס", כ"סדר הטבעי", כ"מתקבל על הדעת", כ"דרך המלך", כ"דרכו של עולם", כ"שכל הישר" של "האדם הסביר" (שזה היא כמובן). מבחינתה של ההגמוניה, הדעות שלה והתפיסות שלה הן האובייקטיבי המוחלט. לכן למשל, עיתונאי שמאל היו משוכנעים לאורך שנים שהם אובייקטיבים.

למה ההגמוניה מתכוונת כשהיא אומרת "ממלכתיות"?

מבחינתה "ממלכתיות" זה שלטון מפא''י, שימור ההגמוניה של צאצאי המפא"יניקים. כשבהגמוניה אומרים ממלכתיות ומבזים את הממלכתיות, את הממשלה פה ואת המדינה בעולם, את הטקסים הממלכתיים – זו לא סתירה, מבחינתם "ממלכתיות" זה המשך שלטון מפא"י.

תן דוגמה להגמוניה שאינה מודעת להגמוניותה. בבקשה. היועמ"שית נתנה לנו לאחרונה דוגמה מעולה להגמוניה שאינה מודעת להגמוניותה. הרעיון הוא שההגמוניה תופסת את עצמה ואת עמדותיה כ"אובייקטיבי המוחלט", כ"ממלכתיות".

אנשים עם היגיון בריא משתוממים: איך היועמ"שית יכולה להגיד שהכנס לזכר הרב עובדיה יוסף הוא אירוע פוליטי, וכנס לזכר רבין הוא לא פוליטי? הרי זו סתירה ברורה. בעיני ההגמוניה זו לא סתירה, כי היא תופסת את העמדה ההגמונית של השמאל כעמדה הממלכתית.

זה קרה גם עם הפצ"רית, שהתירה לחיילים להשתתף בהפגנות נגד הרפורמה המשפטית, כלומר נגד הממשלה, וקבעה שההפגנות אינן אירוע פוליטי. איך אפשר לקבוע על כזה אירוע פוליטי שהוא לא פוליטי? ובכל זאת היא קבעה.

היא לא שקרנית. כלומר היא כן, אבל לא במודע. באמת ההפגנות של האליטה ההגמונית נתפסו אצלה כעמדה הממלכתית. מדובר באנשים אחרים. הם לא פוליטי, הם "האובייקטיבי המוחלט", הם "האדם הסביר".

על מה מסתמכת המסורתיות בתפיסת הדת השמחה והחגיגית שלה?

יש דיון עמוק: האם לבכות או לא לבכות בראש השנה? עמדת הרב עובדיה יוסף היא שבראש השנה לא טוב לבכות (ביום כיפור הוא פוסק שבוודאי שכן): "ולא כאותם שמביאים עצמם לידי בכייה בתפילות ראש השנה, וכן נאמר בספר נחמיה: "אַל תִּבְכּוּ... לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַּקִּים... וְאַל תֵּעָצֵבוּ... שִׂמְחָה גְדוֹלָה".

אבל מה בעצם חוגגים בראש השנה?

מקובל לחשוב שאת בריאת העולם, אבל למעשה לא בדיוק. על פי המסורת, בריאת העולם החלה שישה ימים לפני ראש השנה, כלומר היא החלה ביום ראשון, כ''ה באלול. לפיכך בראש השנה אנחנו מציינים את השיא של הבריאה, את הסיום שלה. כלומר אנחנו לא חוגגים את הולדת העולם, אלא את הולדת האדם ובריאת האנושות. זו חגיגה אחרת לגמרי, ועמדה פילוסופית, נפשית, ערכית ודתית אחרת לגמרי.

מהו ארגון קירוב הצעירים ליהדות הכי גדול, הכי קדוש והכי מצליח בתפקידו בישראל?

צה''ל.

בשבוע הבא: מה הפולמוס בין נביאת רנסנס המסורתיות, הזמרת והיוצרת אודיה, ובין נביא החילוניות שאול טשרניחובסקי?

יש לכם שאלות לשו"ת המסורתיות המתוקה? שלחו לווטסאפ של אבישי 052-311-2149