מָה שֶׁהֵם בִּשְּׁלוּ

גַּם כְּשֶׁזֶּה לֹא צוֹדֵק צָרִיךְ לִהְיוֹת חָכָם.
אַךְ הַדָּבָר יֻגַּד: הָיָה כְּבָר בְּכוֹחָם
שֶׁל הַלִּכּוּד וְשׁוּת', אַחַת שֵׁנִית וָשׁוּב,
לִשְׁלוֹת אֶת הַמּוֹקֵשׁ הָרַע בְּכָל חִשּׁוּב,
וּלְקַצֵּץ אֶת רֹאשׁ אֲחוּז הַחֲסִימָה:
כָּל יֶלֶד כְּבָר הֵבִין הֵיטֵב אֶת הַמְּשִׂימָה;

אֲבָל שָׁנָה שָׁנָה שֶׁהַלִּכּוּד וְשׁוּת'
נָקְטוּ מֶחְדָּל בִּמְקוֹם הַמַּעַשׂ הַפָּשׁוּט
אֲשֶׁר הָיָה שׁוֹבֵר מִכְשׁוֹל וְגַם שִׁגְרָה
(מַדּוּעַ? כִּי הַפַּעַם מִן הַשְּׂמֹאל גָּרַע?) –

וְעוֹד בְּחִירוֹת הוֹפְכוֹת מֵעֵין מִפְעַל הַפַּיִס
שֶׁבּוֹ, בִּגְלַל פֵּרוּר, גּוּשִׁים נוֹפְלִים אַפַּיִם,
מִתּוֹךְ תְּשׁוּקַת בּוֹדֶדֶת לְחַסֵּל רַבּוֹת
הַמְּבַקְּשׁוֹת רַק פֶּתַח אֶפְשָׁרִי לִנְבֹּט.

אָז שֶׁיֹּאכְלוּ הַפַּעַם מָה שֶׁהֵם בִּשְּׁלוּ?
אֲבוֹי, כִּי אִם יֹאכְלוּ – אֲנַחְנוּ הַתַּשְׁלוּם.

גַּן גַּנִּים

יֶשְׁנָם דְּבָרִים שֶׁנּוֹעֲדוּ לִלְשׁוֹן עָתִיד.
שֶׁהֵם, מֵעֶצֶם-הַגְדָּרָה, תָּמִיד, תִּקְוָה.
אַתָּה אוֹמֵר אוֹתָם בְּהִזְדַּמְּנוּת שְׁנָתִית,
כְּמַס-חִיּוּבִיּוּת: שִׁלַּמְתִּי כְּבָר?

אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁיְּתָרֵץ אוֹתָם תִּשְׁבִּי.
אַתָּה רוֹצֶה שֶׁיְּמַמֵּשׁ אוֹתָם הַנֶּצַח.
אֵינְךָ מַנִּיחַ שֶׁיִּקְרוּ, כִּי כָּךְ תַּשְׁבִּית
הָאַכְזָבָה אֶת הָעַלְוָה בְּעֵץ פָּנֶיךָ.

אֲבָל קוֹרֶה, גַּם בְּחַיֵּינוּ הַקְּשִׁיחִים,
שֶׁהַכְּבִידָה שֶׁל גּוֹרָלֵנוּ מִתְעַקֶּמֶת,
וְהַדָּבָר אֲשֶׁר נֶחְשַׁב לִמְשִׁיחִי
נִמְצָא לְפֶתַע, כִּי בַּזְּמַן הוֹפִיעַ קֶמֶט –

וְיוֹם-יָבוֹא נִהְיֶה הוֹוֶה
וּמִתְגַּשֵּׁם חֶזְיוֹן שָׁרָב
וּמִתְאַמֵּת הַמְּקַוֶּה
וּפֶתִי מַאֲמִין – אַשְׁרָיו.

דָּבָר כָּזֶה פְּקָדָנוּ הַשָּׁבוּעַ
עֵת מוֹ-עֵינֵינוּ נִשְׁנְשׁוּ דִּוּוּחַ
קָטָן עַל קְטַנְטַנּוֹת וּקְטַנְטַנִּים
אֲשֶׁר הוֹלְכִים כָּעֵת לְגַן גַּנִּים.

יֵשׁ גַּן גַּנִּים. גַּנִּים, בִּצְפוֹן שׁוֹמְרוֹן.
הֲלֹא יִבְּשַׁתְהוּ רוּחַ הַקָּדִים –
וְהִנֵּה הוּא, מֵשִׁיב אֶת הֶחָרוֹן,
וּלְיָדוֹ נִרְפָּא גַּם כַּד כַּדִּים

אֲשֶׁר נִשְׁבַּר הֲרֵי בְּיוֹם עֶבְרָה,
בְּיוֹם עָבָר, וּמִי אִישׁ שֶׁיָּרִים…
פִּתְאוֹם, מִוְהָיָה-בַּיּוֹם-הַהוּא, מִבְרָק.
מִבְרַק-הַמִּבְרָקִים, שִׁיר-הַשִּׁירִים.

עֲצַת אַצָּה

מֵעֹצֶם הַמְצָאָה, מִצַּו וּמוֹעָצָה,
נִמְצָא מִי שֶׁחָזָק יוֹתֵר: צַמַּת אַצָּה.
אַצַּת מִצְרַיִם צָצָה וּמִפְעָל נוֹפֵל
וְלָנוּ צִמָּאוֹן כְּמוֹ טַחְנוּ בַּתָּפֵל.