אלף עותקים ביומיים, זה בציר המכירות של הספר "מרד הגנרלים" נכון לתחילת השבוע. נתון נהדר לספר עיון, בטח בימים העייפים של סוף אוגוסט. לא קראתי את הספר הזה שכתב ארז תדמור, איש תקשורת ומועמד ברשימת הליכוד, ולכן אני לא יודעת לשפוט את התוכן והסגנון. שלא ייעלב לי תדמור, אבל מה שהביא המוני אנשים להגיע אל חנויות הספרים ואל אתר ההוצאה לא היה מה שכתב בספרו, אלא קמפיין יחסי ציבור חינמי שהוא זכה בו בלי מכרז. למסע הזה אחראי עיתונאי הארץ אורי משגב, שצריך להתמודד עכשיו עם התוצאות - כלומר, בקשות מכותבים נוספים שיתקוף גם את הספר שלהם. עם הצלחה לא מתווכחים.

משגב פרסם בשבת אחר הצהריים פוסט שתוקף את "מרד הגנרלים". הוא כתב שתדמור "תולה את 7 באוקטובר ב'מרד גנרלים', כלומר בגידה מתוכננת ומודעת של 'אתוס שומרי הסף' וה'דיפ סטייט'", ואני מנחשת שהטקסט כולו נלקח מהתקציר שמתפרסם באתרים ולא מבוסס על קריאה מעמיקה. טוב, רבים מתנגדים לתיאוריית הבגידה, והאמת היא שאם הספר מנקה את נתניהו מאחריות לתוצאות מתקפת הפתע סביר שגם אני אתנגד לו. אבל מה חידש משגב? הוא הזכיר את תמיכתו של נתניהו בתדמור ובספריו ובעיקר הוסיף איום על רשת צומת ספרים, המוכרת את הספר. "אם ביממה הקרובה לא תגיע התנערות מוחלטת מהספר הזה - יהיו להערכתי הרבה אנשים שלא ייכנסו לצומת ספרים", כתב. "השעה עכשיו 16:08 אז קחו בונוס של השעה ה־25. עד מחר (ראשון) בחמש אחרי המלחמה". לארג'. לא רק שנתן יממה אלא הוסיף שעה! מי שהניסוח מזכיר לו ארגון פשע לא טועה. זו הלשון השגורה. תעשו מה שאני רוצה בזמן שהקצבתי וָלא - יקרה מה שאני מאיים שיקרה. (ליטוף קל של השפם הדק, צחוק מרושע מתגלגל).

למשגב יש 160 אלף עוקבים בפייסבוק, אולם הוא עיתונאי ולא מנהיג תנועה. הוא לא יכול למוטט את רשתות הספרים, אבל הוא יכול לאיים. אלא שהיום כבר אין משחק חד־צדדי מול שער ריק. הרשתות הדהדו את הסיפור, הוא הגיע לרדיו ולאתרי החדשות, ואנשים קראו, שמעו והחליטו לפעול.

בואו נדבר רגע על דרך החשיבה של משגב. כשאתה לא אוהב ספר - יודעים מה, כשאתה ממש מתנגד לספר (במעלה הפוסט הוא עושה קפיצה לוגית אדירה ומשווה אותו למיין קאמפף) - אתה יכול לתקוף בחריפות את תוכנו, לנמק ולהביא ראיות שמציגות את התזה ההפוכה. אתה יכול גם להמליץ על ספרים או מחקרים אחרים שנכתבו על מתקפת הפתע, ואם אתה אדם כותב, אתה יכול לחבר בעצמך ספר שמוכיח אחרת. אבל כל אלה ידרשו ממך עבודה רבה, יאלצו את הציבור הרחב להעמיק ולחשוב, ובעיקר, השיטה הזאת לא תעשה באזז ולא תביא לך נקודות. ברגע שתאיים ותקרא להחרמה של מי שמשתף פעולה עם המחבר, עבדת שלוש דקות וקיבלת תוצאות: הדים, לייקים ושיתופים.

מה שמשגב לא לקח בחשבון הוא שהקריאה לפעולה כוחנית תצופף את השורות בצד השני, ותביא לתנועה הפוכה, של תמיכה מחנאית - ואפילו חוץ־מחנאית, מצד אנשים שלא מוכנים לשאת בריונות והשתקה.

זה לא חדש. בנימין נתניהו, בנה את כוחו הפוליטי מהשנאה היוקדת אליו באמצעי התקשורת. המון שנים טופלים עליו בתקשורת המיינסטרים את כל מה שרע, ובשנים האחרונות הוא הפך לדמון של ממש. ראש ממשלה אחראי על הרבה ממה שקורה כאן, אבל כשהוא הופך לאשם בכל כשל חינוכי, תור בנתב"ג או מחסור בקוטג', כשהאיבה אליו מייצרת שלטים וסרטונים מזעזעים ודוחים, אזי גם אנשים כמוני, שחושבים שיש לו אחריות רבה על מתקפת הפתע ושהוא היה אמור להתנהל אחרת לפניה ואחריה, חושבים פעמיים. אני לא אתמוך בו, אבל הוא לא השטן. הביקורת העניינית נאלמת.

גם האיום בסגירת ערוץ 14 הביא אנשים שלא תומכים בערוץ לצפות בו ולתמוך, כי הם אולי לא מסכימים עם כל מה שקורה ונאמר שם, אבל סגירה היא צעד אלים. או מכינת עלי: חובשי כיפה שביומיום לא כל כך עפים על הקו של המכינה ויש להם ביקורת על הכיוון החינוכי שלה הופכים גם הם לתומכיה, כשמאיימים לסגור אותה. בדיוק מאותה הסיבה, גם אנשים שאולי היו מבקרים את עדן בן־זקן על המקום שנתנה לנתניהו בהופעה שלה יכלאו את הביקורת שלהם ואולי אפילו יקנו כרטיסים להופעה הבאה, רק בגלל הקריאות להחרים אותה.

כבר שנים טוענים שהימין יביא את קץ הדמוקרטיה. בינתיים השיטה הזאת מקודמת חזק בצד השמאלי של המפה הפוליטית, ומחוללת נזק לשיח הציבורי. כשדוחקים בי לענות מהר - הלנו את או לצרינו, בעד חרם או נגד, וכשיש רק קיצון ואין אמצע, בכלל לא יורדים לעומקו של ספר, אירוע, תוכן או מנהיג. יש כאן הרבה מרוויחים - ורק הביקורת העניינית והמנומקת מוצאת את עצמה יוצאת לחל"ת בלי תאריך חזרה.

מחשבה שנייה

רוב ההורים שקוראים את הטור הזה מחכים בקוצר רוח לסוף החופש הגדול, אבל הלב שלי עם ההורים שהקיץ הוא זמן המנוחה שלהם: חודשיים של הפסקת אש עם הבן או הבת, בלי מאבקים על התנהגות בשיעור וקימה בבוקר. להורים שהייתה להם קצת הפוגה מהטלפונים הגוערים של המורים והאוויר שלהם דווקא מצטמצם עם תחילת הלימודים, אני אומרת: בואו פתוחים. שם, בתוך המערכת, יש הרבה פעמים אוזן קשובה ולב מבין, והלוואי שהילד או הילדה שלכם יפגשו השנה את אנשי החינוך האלה בדיוק. בהצלחה!