לא יהיה מופרך להניח שגם הפעם המפלגות החרדיות ימצאו את עצמן מתחרטות על כך שלא אמרו "כן" לחוק הגיוס שעמד על שולחן הכנסת. כשבודקים מבחינה היסטורית, בכל פעם שהפוליטיקאים החרדים סירבו לחוק גיוס כלשהו, הם פגשו בקדנציה הבאה חוק גיוס חריף בהרבה. כך יקרה גם הפעם, והם שוב יכו על חטא וישאלו את עצמם מה הם עשו, רק כדי להגיד "לא" גם בפעם הבאה. פרס הניחומים מבחינתם מגיע בדמותו של חוק יסוד לימוד התורה. אלא שבשבועיים האחרונים משהו השתנה בכל מה שנוגע לשאלה בעבור מי נועד החוק הזה.

כדי להבין על מה מדובר נחזור מעט אחורה, לימים של תחילת כנס הקיץ. חוק הגיוס היה אז עדיין על השולחן, אך הח"כים החרדים כבר הקשיחו עמדות והודיעו שיסכימו להתקדם עם החוק רק אם יזכה לתמיכת יועמ"שית הכנסת שגית אפיק ויועמ"שית ועדת החוץ והביטחון מירי פרנקל־שור. "בלי ששתיהן איתנו אל תדברו איתנו בכלל", הודיעו לקואליציה. ושם זה נתקע. עד שלבסוף הודיעו החרדים לנתניהו שזהו, הם על החוק הזה כבר לא יצביעו. באותם חודשים נוצר סוג של מעגל שוטה, כשהמפלגות החרדיות לא רצו להגיד שהן תומכות בחוק הגיוס לפני שמראים להן שיש לו רוב בכנסת, ומהצד השני ראש הממשלה נתניהו לא רצה לייצר את הרוב הזה ולהתאבד עליו לפני שהוא יודע שהחרדים אכן תומכים בחוק. מה שיצר פקק ארוך, שאליו נוספה בהמשך הדרישה החרדית לתמיכת הייעוץ המשפטי של הכנסת, ומשם הדרך לפיצוץ הייתה קצרה. תוצאת הפיצוץ הולידה כזכור את המכתב המפורסם של הרב לנדו שהודיע שאין יותר גוש.

בנקודה הזו החל להתגלגל רעיון מתוך שורות הליכוד והציונות הדתית שנחשב למהפכני – אם אין גוש אז זה עובד לשני הכיוונים. הרעיון דיבר על פנייה לגנץ, לפיד וליברמן, והצעת עסקת חבילה שתכלול מועד בחירות מוסכם וחוק גיוס מוסכם, על הראש של המפלגות החרדיות. אך כשהיוזמה הגיעה לפתחה של לשכת ראש הממשלה הוחלט לעצור אותה ולא לאפשר לה להמשיך להתקדם. בעבור נתניהו סיפור הגוש הוא אירוע קריטי. הוא לא יסכים לוותר עליו כל כך מהר.

במקביל, אירוע מעצרי העריקים הפך לדרמטי והשפיע יותר ויותר על הרחוב החרדי. נוצרה דינמיקה כזו שהכריחה את הח"כים החרדים לשים משהו על השולחן כדי להרגיע את האווירה בתוך הציבור שלהם. המסר שהועבר לקואליציה היה שהם לא יודעים להביא הסכמה על חוק הגיוס אבל הם גם לא יכולים להשאיר את הציבור שלהם ערב בחירות ללא שום מענה לעניין המעצרים. משם נולד הרעיון לחזור לאותו חוק שניסו החרדים להעביר בתחילת הקדנציה – חוק יסוד לימוד התורה. כשראו בליכוד ובציונות הדתית את נוסח החוק המקורי חשכו עיניהם, כשבסעיף 2 היה כתוב שהיחס למי שלומד תורה יהיה כמו למי שמשרת שירות משמעותי. יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' בדיוק היה אז בארצות הברית, אבל אנשיו מיהרו להבהיר שסעיף ערך לימוד התורה בוודאי מקובל, אך אפשר לשכוח מכל סיפור השוואת התנאים בין לומדי תורה למשרתים בצבא. עוברים כמה ימים עד שיו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ חוזר אליהם ומודיע ששינוי הנוסח מקובל, ואכן ועדת השרים לחקיקה אישרה את החוק בתנאי שהוא ישונה לאחר הקריאה הטרומית. וכך אכן היה.

ואז קרה אירוע שלא תוכנן מראש. ראשי ישיבות הסדר בולטים הודיעו לצבא שאם פיילוט שילוב החיילות בשריון, בצוותים מעורבים בתוך הטנק, יוצא לדרך, תלמידי ישיבות ההסדר לא יגיעו לשרת בחיל השריון וימצאו לעצמם יחידות לוחמות אחרות. מה שיצר סערה רבתי. ארגוני נשים, חברי כנסת מהאופוזיציה, מועמדים בפריימריז של מפלגת הדמוקרטים, מלווים באנשי תקשורת, כולם עטו על ישיבות ההסדר כמוצאי שלל רב. על הדרך גם החל להתגלגל הקמפיין החדש־ישן הנוגע לאורך השירות הסדיר של תלמידי ישיבות ההסדר, ועל כך שהוא קצר יותר בהשוואה לחייל ממוצע. האסימון אצל רבים מראשי ישיבות ההסדר נפל בבת אחת. עתירות לבג"ץ נגד ישיבות ההסדר ונגד המסלול שייחודי להן - זה כבר לא שאלה של האם אלא של מתי. זה יגיע. ומה יקרה אם זה יגיע בעוד כמה חודשים, כשאולי הממשלה תתחלף ויעלה לשלטון גוש המרכז־שמאל? מי יגן אז על ישיבות ההסדר? וברגע אחד, בלי שום הכנה מוקדמת, הבינו בציונות הדתית שהנוסח של חוק יסוד לימוד התורה הופך להיות קריטי בעבורם לא פחות מאשר לחרדים, ובעיקר משפט המפתח בחוק שקובע שיראו בערך לימוד התורה כערך מאזן לדברים נוספים. היום זה בעבור הישיבות החרדיות ומחר אלו ישיבות הציונות הדתית שיצטרכו להתמודד עם העתירות נגד מסלול ההסדר.

התרחיש שמופיע בתשדיר של סמוטריץ' שבו יאיר גולן מתמנה לשר הביטחון נועד כמובן להיות חלק מקמפיין בחירות, זה ברור. אבל כשחושבים על זה לרגע, זה לא באמת כל כך מופרך. מפלגה של בערך עשרה מנדטים, כשבראשה עומד אלוף במילואים וסגן רמטכ"ל, הוא המועמד הטבעי לתפקיד שר הביטחון. הרי הביטחוניסט הנוסף הוא גדי איזנקוט, שמיועד מבחינת הגוש להיות ראש הממשלה. מפלגת הדמוקרטים לא תסתפק בתפקיד של שר זוטר ויהיו לה גם דרישות של תוכן מהותי במו"מ הקואליציוני. והאירוע הזה מאוד מטריד את ישיבות ההסדר. זה גם הגיוני מבחינה מהותית. הרי אם עכשיו עוסקים באופן אינטנסיבי בהארכת השירות הסדיר, אך טבעי שהשלב הבא יהיה ישיבות ההסדר, בטח אם מתלווה לזה גם קמפיין צמוד, שכבר החל. וכך קרה שאותו החוק שנועד לעזור לחרדים והגיע על פי דרישתם, צומצם על ידי הציונות הדתית, ופתאום מבינים שם שזה בעבורם. זה אצלם בבית.