העיסוק התקשורתי בהר הבית מעורר עניין וסקרנות בקרב 53 אחוזים מהציבור, לעומת 29 אחוזים בלבד החשים אי־נוחות ו־17 אחוזים בלבד שאדישים לנושא. זאת רק אחת השאלות בסקר שערך מכון הסקרים דיירקט פולס עבור אתר 3rd Temple, אשר בחן את עמדות הציבור בעניין הר הבית והמקדש. המדגם כלל 1,010 נשאלים בני 18 ומעלה, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הכללית בישראל - כלומר, לאו דווקא יהודים.
מהסקר עולה שרוב הציבור תומך עקרונית בהקמת בית מקדש שלישי בתנאים של הסכמה רחבה ופתרון הבעיות הביטחוניות: 55 אחוזים היו רוצים בהקמתו, לעומת 29 אחוזים שמתנגדים. 16 אחוזים השיבו שאינם יודעים.
רוב הציבור נוטה להסכים עם התפיסה שבית המקדש השלישי יהיה מקום של שלום ותפילה לכל העמים: 37 אחוזים מסכימים מאוד ו־17 אחוזים די מסכימים עם הדעה הזו, לעומת 30 אחוזים שאינם מסכימים במידה כלשהי, ו־16 אחוזים שאין להם עמדה בנושא. טבח שמחת תורה תשפ"ד חיזק את החיבור להר הבית ולרעיון בניית בית המקדש בקרב חלק ניכר מהציבור. 42 אחוזים מדווחים על תחושת התחזקות בחיבור לרעיון, 40 אחוזים ציינו שהאירועים לא השפיעו עליהם, ורק 7 אחוזים מציינים שהחיבור נחלש. 11 אחוזים השיבו שאין להם עמדה בנושא.
הכי מעניין
רוב הציבור בישראל לא עלה להר הבית. רק 19 אחוזים ציינו שעלו להר הבית במהלך חייהם - כאמור, הסקר בדק גם את האוכלוסייה הערבית בישראל. 44 אחוזים מהישראלים ציינו שלא עלו מחוסר עניין אישי, 24 אחוזים מטעמי דת או הלכה, ואילו 13 אחוזים בעקבות חששות ביטחוניים.
| צילום: סטודיו מקור ראשון
הר הבית נתפס ביותר משליש מהציבור כאתר בעל חשיבות דתית ולאומית גם יחד, וכך בוחרים לתאר אותו 38 אחוזים מהנשאלים. 21 אחוזים רואים בו מקום קדוש בעל חשיבות דתית בלבד, 16 אחוזים מדגישים את החשיבות הלאומית וההיסטורית, ובסך הכול 75 אחוזים מהציבור סוברים שהמקום הוא בעל חשיבות. לעומת זאת, 13 אחוזים רואים בו מקום רגיש שיש להימנע מעיסוק בו, ו־12 אחוזים מרגישים שאין לו משמעות מיוחדת.
הציבור חלוק לגבי השפעת פעילות לקידום בניית בית המקדש השלישי על החברה הישראלית. 44 אחוזים סבורים שהיא תעורר מחלוקות, 42 אחוזים חושבים שהיא דווקא תביא לאחדות ואילו 14 אחוזים אינם יודעים.
מעניין שביחס לשאלה “איזה מקום מייצג בעיניכם בצורה החזקה ביותר את הלב הרוחני וההיסטורי של העם היהודי", ענו 52 אחוזים מהחרדים שהכותל המערבי הוא המייצג זאת ביותר. רק 16 אחוזים מהם השיבו “הר הבית" (השאר השיבו תשובות אחרות), בשעה ש־47 אחוזים מהדתיים־לאומיים השיבו לשאלה שהמקום המייצג ביותר הוא הר הבית, לעומת 22 אחוזים בלבד שהשיבו שזהו הכותל. בקרב מסורתיים שומרי שבת, אגב, 37 אחוזים ענו לשאלה הזו שמדובר בכותל לעומת 19 אחוזים בלבד שענו “הר הבית".
מעניין גם ההבדל הגדול בין גברים לנשים בסוגיה הזו. בקרב הגברים שהשתתפו במדגם ציינו 26 אחוזים מהם את הכותל ואילו 24 אחוזים את הר הבית, אך בקרב נשים בחרו 33 אחוזים את הכותל, ורק 7 אחוזים את הר הבית.
פער מעניין בין הגילאים נרשם בתשובות לשאלה “בהנחה שכל הבעיות הביטחוניות של ישראל בהר הבית ייפתרו, ויהיו הסכמות רחבות הכוללות הסכמי שלום בעם ובעולם הערבי להקמת בית המקדש השלישי, האם הייתם רוצים בהקמה של בית המקדש?". על השאלה הזו ענו 55 אחוזים מכלל הנשאלים בחיוב, אולם מעניין לגלות ש־77 אחוזים מבני 30־39 ענו על השאלה הזו בחיוב, ורק 12 אחוזים בשלילה. מנגד, בקרב הנשאלים בני יותר משבעים ענו רק 31 אחוזים מהם בחיוב, ואילו 50 אחוזים בשלילה.
הוא הדין באשר לשאלה “באיזו מידה אתם מתחברים לרעיון של בניית בית המקדש השלישי?": 62 אחוזים מבני 30־39 ענו “במידה רבה", 22 אחוזים מהם ענו בתשובה “כלל לא", לעומת 21 אחוזים בלבד בקרב בני שבעים ומעלה שהשיבו על כך “במידה רבה". 49 אחוזים מהם בחרו ב"כלל לא".
על השאלה כיצד תשפיע כיום פעילות לקידום בניית בית המקדש השלישי על החברה הישראלית ענו 56 אחוזים מהחילונים שזו תעורר מחלוקות בעם. רק 36 אחוזים מהם סברו שהדבר דווקא יביא לאחדות בעם.
בקרב הדתיים־לאומיים, 33 אחוזים סבורים שהדבר יעורר מחלוקת בעם, לעומת 54 אחוזים שסברו שהדבר יביא דווקא לאחדות. בקרב החרדים התוצאות מובהקות: רק 11 אחוזים סבורים שהדבר יעורר מחלוקת, לעומת 71 אחוזים המשוכנעים שהדבר יביא לאחדות.