רוּחוֹ סָרָה.
מִן הַשְּׂרָרָה
עַכְשָׁו רוֹכֵן הוּא
בָּרְחָבָה
עַל הַסְּחָבָה,
מִקְרֶה שִׁכּוֹר.
רוּחוֹ אַחֶרֶת,
מְסֻחְרֶרֶת –
וְרוּחֵנוּ
אִבְּדָה קוֹרָה,
עַל סַף מוֹרָה,
זְקוּקָה לְקֹר.
הוּא הִשְׁתַּנָּה.
זֹאת הָעוֹנָה.
זֶה הַהוֹרְמוֹנִים.
הַגִּיל הַזֶּה,
הַגִּיל עוֹשֶׂה…
נַשְׁאִיר רָמוּז.
זֶה כָּל מִינֵי
שֶׁל הוֹרְמוֹנֵי
הַמִּי-כָּמוֹנִי,
זֶה הַסֻּכָּר
וּבְעִקָּר
הוֹרְמוֹן הוֹרְמוּז.
זֶה הַהוֹרְמוֹן
שֶׁבַּהַרְמוֹן
זוֹרֵם אוֹסְמוֹזִית.
זֶה מְהֻרְמָן
מִימֵי הָמָן-
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ.
הַדָּם הוּצַף,
הַדָּם הֻקְצַף
מֵהַהוֹרְמוֹזִים;
הַהִיפּוֹפִיזָה
שֶׁהִקְרִיזָה
אֶת הָרֹאשׁ.
הכי מעניין
זֶהוּ הַגִּיל.
זֶהוּ הַפְּתִיל
שֶׁתַּם לָאֹרֶךְ,
עַד שֶׁצָּרְבָה
הַלֶּהָבָה
אֶת הַמַּרְעוֹם.
זֹאת הַמִּפְרֶצֶת
הַחוֹרֶצֶת
אֶת הָעוֹרֵק,
זֶה הַמַּצְפֵּן
שֶׁהִתְעַצְבֵּן
עַד כְּדֵי דָּרוֹם.
זֶהוּ אָכִילֶס
שֶׁהִתְחִיל אֶת
סוֹף הַפוֹקוּס.
זֶה הַמּוּבָס
אֲשֶׁר תָּפַס
לוֹ בֶּעָקֵב.
אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ
עוֹמֵד עַל רֹאשׁ
בְּנַהֲפוֹךְ-הוּא,
וְעַד תֵּימָן
מַשְׁקִיף הָמָן,
מַשְׁקִיף בְּכֵּיף.

