עֵגֶל הַתּוֹרָה

וּבְרִדְתּוֹ מֵהַר סִינַי עִם הַלּוּחוֹת
רָאָה רַגְלַיִם לִמְחוֹלוֹת שְׁלוּחוֹת.
רָאָה אֵיךְ יָד אֶל יָד תָּרוּץ
לְהִתְנוֹפֵף בְּעֵגֶל הַתּוֹרָה,
וּפֶה אֶל פֶּה יִפְצֶה חָרוּץ
לָשִׁיר שִׁבְחֵי פְּטוֹרָהּ:
תּוֹרַת תֵּרוּץ! תּוֹרַת תֵּרוּץ!
לָהֶם הַחֶרֶב וְהַקֶּבֶר, לָנוּ הַקַּרְדֹּם.
וַיִּדֹּם.
אֶת הַלּוּחוֹת שָׁבַר נִמְהָר,
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֶת הַתּוֹרָה הֵשִׁיב לָהָר.

דְּלֹף, בְּלוֹף

אֲדוֹן הַחֲמוּצִים הוּא הַלִּימוֹן.
יֵשׁ הָאוֹכְלִים אֶת הַלִּימוֹן עִם גִּיל;
אֲנִי, לְמַעַן הָאֱמֶת, רָגִיל
וְגַם מַמְלִיץ עַל גִּיל עִם מִיץ רִמּוֹן.

אוֹמְרִים שֶׁהַלִּימוֹן-בְּגִיל מַפְעִיל
קוֹקְטֵיְל לֵגָלִי בְּהַרְבֵּה מֵי אָרָק.
גַּלֵּי הַגִּיל מַרְוִים אֶת הַסָּהָרָה
אִם כִּי לְטַעְמִי זֶה דֵּי מַגְעִיל.

אֵי-מִי נָגַע לִי בְּהַרְבֵּה מֵי אָרָק
וְהֵם עָלוּ לְמִישֶׁהִי לָרֹאשׁ.
לוּ רַק הָיְתָה מַעֲדִיפָה תִּירוֹשׁ…
אַךְ לֹא. הִסְתַּחְרְרָה לָהּ וְנִהְיָה רַע.

*

הָלוֹךְ הָלַךְ אֲדוֹן הַחֲמוּצִים
לִמְלֹךְ עַל הָעֵצִים.
הָלַךְ וְגַם מָלַךְ עַל עֵץ וָעֵץ
אַךְ מֵעָלָיו מַלְכַּת יוֹעֵץ.

שַׁעֵר בְּנַפְשְׁךָ וְהִסְתַּכֵּל,
קוֹרֵא יָקָר, עַל אַף שֶׁלֹּא נָקֵל.
דַּמְיֵן שֶׁיֵּשׁ לְךָ יוֹעֵץ,
וְלַיּוֹעֵץ הַזֶּה מַקֵּל,
מַקֵּל אָרֹךְ מֵעֵץ,
וְהוּא אֶת הַמַּקֵּל נוֹעֵץ
בְּגַלְגַּלְּךָ, לְהִתְנַכֵּל
לְךָ, לִהְיוֹת לְךָ רוֹעֵץ,
רְצוֹנוֹתֶיךָ לְסַכֵּל.
עַכְשָׁו חַלֵּץ מוּסַר הַשְׂכֵּל.

*

סְטִיק
(מַקֵּל) אֵין-סְפֹר.
תִּיק
אַתֵּר אוֹ תְּפֹר.
שְׁטִיק
בִּתְחוּם אָפֹר.

שְׁלֹף
מֵהַשַּׁרְווּל
בְּלוֹף
שֶׁאֵין לוֹ גְּבוּל.
דְּלֹף
אֶת הַיְּבוּל.

*

גִּבִּית וְגִדַּלְתְּ גַּלְעִין עֲלִילָה –
וְנִיקוֹלַס קְרִיסְטוֹף, יָא גָּלִי, גִּלָּה.