חדר הישיבות הגדול ביותר במשכן הכנסת לא ראה זה שנים את נציגי כל סיעות הבית יושבים יחד ומנסים להגיע להסכמה. היה אפשר לחתוך בסכין את הטינה והאיבה המוחשיות ששררו בין המתכנסים בחדר, אבל כולם הבינו שהפעם אין ברירה – מוכרחים למצוא יחד תאריך מוסכם לבחירות. נציג ועדת הבחירות המרכזית, פקיד ציבור אפור בעל ארשת פנים מוטרדת, ביקש בנימוס שקט מהנוכחים והסביר שהנוהל יהיה כזה: הוא יכריז בזה אחר זה על התאריכים האפשריים לקיום בחירות כלליות, וכל מי שמתנגד לתאריך הנ"ל מסיבה כלשהי יוכל לומר את דברו. "כל התנגדות תעביר אותנו לתאריך הבא", אמר, "ובסופו של דבר נקווה שתתקבל החלטה יחד, לפי הנוהג המקובל".
לאחר שכחכח בגרונו ושתה מעט מים, אמר נציג הוועדה: "האפשרות הראשונה בלוח השנה היא 1 בספטמבר, י"ט באלול".
"שום סיכוי", מיהר נציג אחת מהסיעות החרדיות להתנגד. "1 בספטמבר הוא יום תחילת הלימודים אצל החילונים והדתיים הסרוגים, זה יזכיר לבוחרים שלנו לימודי ליבה וזה עלול להפחיד אותם ולהשאיר אותם בבית. חוץ מזה, 1 בספטמבר הוא גם תאריך פריצתה של מלחמת העולם השנייה. אני משער שזה עלול להזכיר לבוחרים מהצד השני מדי צבא, מי לובש אותם ומי פחות. לא טוב לנו בכלל".
הכי מעניין
"טוב", המשיך נציג ועדת הבחירות, "התאריך הבא בתור הוא 8 בספטמבר, כ"ו באלול. יש מתנגדים?".
"ודאי", קרא קול מקדמת החדר. היה זה חבר הכנסת הנודע לשמצה בשימושו התדיר בגימטריה. "שמונה היא האות חי"ת, שנשמעת כמו חטא", הוא הזכיר. "זה מספר עם אנרגיה שלילית של ועדת חקירה. הציבור לא צריך ויברציות של אשמה ביום חגנו".
"מילא האות ח'", אמר מפינת החדר ח"כ אלמוני ממפלגת השלטון, "בדקתי בוויקיפדיה, ב־8 בספטמבר 1966 שודר הפרק הראשון של מסע בין כוכבים. מישהו עוד עלול לעשות את הקישור לטיסות הבלתי נגמרות של שרת התחבורה שלנו בעולם, זה ידפוק אותנו. מדובר במלכודת".
"טוב", אמר נציג הוועדה ומחה אגל זיעה שהחל מתפשט על מצחו, "נעבור לתאריך הבא, 15 בספטמבר, ד' בתשרי".
"תגידו, אתם השתגעתם?", דפקה על השולחן הח"כית הידועה באהבתה למשחק מול מצלמה, בעיקר זו של ערוץ הכנסת. "זה יום אחרי צום גדליה. אחרי צום אנשים עלולים להיזכר ביוקר המחיה המטורף כאן. שלא לדבר על כך שצום גדליה היה הרצח הפוליטי הראשון בעם ישראל, והדבר האחרון שאנחנו צריכים הוא בחירות אחרי תזכורת כזו".
"בואו ננסה את 22 בספטמבר, י"א בתשרי. מה אומרים?", ניסה נציג ועדת הבחירות, אולם כבר כשהוציא מפיו את מילות התאריך הבין שאפסו סיכוייו. "בטח, יום אחרי כיפור", נחר בבוז ח"כ ותיק ממפלגה ששמה מוזכר לא מעט בקשר לחקירות משטרה. "יממה אחרי שכל עם ישראל אומר שמותר להתפלל עם העבריינים, האנשים יבואו לקלפי וייתנו לנו את קולם. בואו נתאבד קולקטיבית וזהו".
"לתאריך הבא", מיהר נציג הוועדה. "יום שלישי האחרון של ספטמבר יוצא בתוך חג סוכות, אז נקפוץ שבוע קדימה. 6 באוקטובר, כ"ה בתשרי".
"לא טוב", אמר אחד מנציגי האופוזיציה. "קרוב מדי לסוף החגים, החבר'ה שלנו רק חוזרים מחו"ל מהגשר שלהם. הם יהיו בג'ט־לג נוראי. עוד שבוע".
"התאריך הבא האפשרי הוא 13 באוקטובר, ב' בחשוון".
"ממש לא", אמר ח"כ עם כיפה סרוגה לראשו, "האות ב' מזכירה לבוחרינו את המפד"ל הרופסת של פעם, הדבר האחרון שאנחנו צריכים הוא שמישהו ייזכר בתקופה של זבולון המר או זבולון אורלב. מה יש עוד שם בקנה?".
"הממ", נציג הוועדה בחש בדפיו שהתערבבו בחוסר סדר בולט על השולחן. "בואו נראה מה התאריך הבא, אה, הנה, 20 באוקטובר, ט' בחשוון. נו, יש הסכמה?".
"גם זה לא יעבוד", אמר הח"כ שמונה לסגן יו"ר הכנסת אך לא מזמן. "בדיוק קיבלתי פה ואטסאפ מהכתב עם הזיכרון הפנומנלי שמכיר את כל ההיסטוריה של הפוליטיקה הישראלית, ומתברר שב־20 באוקטובר 1986 הציג יצחק שמיר את ממשלת האחדות הלאומית אחרי קיום הסכם הרוטציה עם שמעון פרס. אנחנו לא באמת רוצים שהבחירות יתקיימו בתאריך שבו מישהו מהמפלגה שלנו בעבר עשה את הטעות החמורה ביותר שאפשר לעשות, קיום הסכם פוליטי. זה עוד עלול להכניס למישהו רעיונות זדוניים לראש".
"אין ברירה, נשארנו עם התאריך האחרון האפשרי לפי חוק", אמר נציג הוועדה בקול קטן. "27 באוקטובר, ט"ז בחשוון. יש התנגדויות?".
הוא ציפה למטר של התנגדויות מצד חברי הקואליציה והאופוזיציה כאחד, ונדהם לשמוע שקט שהתחלף במלמולי הסכמה משני עברי החדר. "אחזור שוב על התאריך: עשרים ו־ש־ב־ע־ה ב־א־ו־ק־ט־ו־ב־ר", ואז הרים את מבטו בחשש. "אה, זה", אמר הח"כ הצבעוני והמחויט בחיוך מאוזן לאוזן, "בדיוק דיברתי פה עם חבריי לאופוזיציה והחלטנו שהולכים על זה. מה זה קשור אלינו, נבחרי הציבור, שבעה באוקטובר? סגרנו בינינו מה הולך להיות: הם יגידו שהממשלה הזו אחראית לשבעה באוקטובר, אנחנו נגיד שהממשלה הקודמת אחראית. לא תהיה בעיה להסביר לבוחרים משני הצדדים שאנחנו, הנציגים האותנטיים שלהם, נקיים וזכים כשלג. אתם רואים, חברים, אם רק רוצים אפשר להגיע להסכמות. נתראה בקלפי"

