עֲתִידָה יְרוּשָׁלַיִם

עֲתִידָה יְרוּשָׁלַיִם

רְאוּהָ זוֹהֶרֶת:
אוֹרוֹ שֶׁל עוֹלָם.
עוֹדֶנָּה כְּזֶרֶת,
שְׁלַב ב' בַּסֻּלָּם,

אַךְ עוֹד תִּגְדַּל וְתַעְפִּיל אֶל ג'-ד',
אֶל הַגִּלּוּי כֵּיצַד דִּיֵּק דְּבַר הַנָּבִיא,
כֵּיצַד חָכְמָה לָהּ וּמַדָּע לָהּ וּמִדָּה לָהּ
וְהָעוֹלָם עוֹלֶה לָרֶגֶל אֶל נָוִי.

אַחַת אֵין חוֹרֶגֶת,
אַחַת וּשְׁלֵמָה,
אַחַת וְחוֹגֶגֶת
תּוֹדַת יֵשׁ עַל מָה.

כִּי לְמֶרְכַּז הַהַשְׁרָאָה עַל הַר הַבַּיִת
בַּיּוֹם-יָבוֹא יָבוֹאוּ חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת
כָּל הָעַמִּים – מִי לְהִשְׁתַּחֲווֹת אַפַּיִם
וּמִי לָשֵׂאת אֶל עָל אֶת הַמַּבָּט.

וְיוֹם אַחֲרֵי כֵן,
הֻכְרַז כָּךְ רִשְׁמִית,
אָמֵרִיקָה עוֹרֶכֶת
שַׁבָּת לְאֻמִּית –

אֲשֶׁר נוֹגַעַת בְּשׁוּלֵי יְרוּשָׁלַיִם
לִהְיוֹת בְּרָכָה לִבְנֵי נֵכָר וּקְהַל עַמִּים,
וְהַמִּפְגָּשׁ בֵּין הַיּוֹמַיִם בַּשּׁוּלַיִם
הוּא הַטִּרְחָה לִקְרַאת שַׁבַּת הָעוֹלָמִים.

אֵין גּוּשׁ

יָצָא פּוּשׁ:
אֵין עוֹד גּוּשׁ.
אֵין עוֹד לִירָה לַגְּרוּשׁ.

מִן הָרֹאשׁ סָר יַתּוּשׁ.
גּוּשׁ יָמִין הַנָּטוּשׁ
בְּלִטּוּשׁ.

סָר חִשּׁוּק
מֵעָשׁוּק.
הַחוֹשְׁקִים עוֹשִׂים שׁוּק:

מִי יַחְשֹׁק בָּרְכוּשׁ,
בְּעוֹטֵי הַמַּלְבּוּשׁ
מִלָּבָן וְעַד כּוּשׁ –

גּוּשׁ בִּנְיָן וְכִבּוּשׁ
אוֹ גּוּשׁ הַשִּׁבּוּשׁ,
הָאֶגְרוֹף, הַיִּבּוּשׁ.

הָרַחֲפָן

הָרַחֲמָן
הוּא יַצִּילֵנוּ
מֵהַרַחְפָן
שֶׁמֵּעָלֵינוּ.