יצחק חופי עליו השלום כיהן כאלוף פיקוד הצפון במלחמת יום הכיפורים, כשהסורים פלשו לו לגולן וכמעט גם לגליל. מוצב החרמון נפל. לפי סולם הערכים העכשווי בישראל הוא היה אמור לשאת באחריות לאסון ולפרוש, כמו האלוף ירון פינקלמן אחרי המחדל בפיקוד דרום 2023, אבל חופי קיבל קידום. כבר בקיץ 74' הוא מונה על ידי ראש הממשלה החדש יצחק רבין לראש המוסד. ככל הזכור, איש לא עתר לבג"ץ נגד המינוי.

חופי, שנחשב בדיעבד לרמס"ד מצטיין, החליף בתפקיד את צבי זמיר, אף הוא אלוף לשעבר. באמתחתו של זמיר לא היו מחדלים צבאיים חמורים, אולם בתיקו האישי נרשמה "נזיפה חמורה" שקיבל כקצין בכיר מהרמטכ"ל הראשון יעקב דורי, עקב השתתפותו בכנס ההמרדה המפורסם של הפלמ"ח בעודו לבוש מדים. לימים מונו שלושה אלופים פורשים נוספים לראשי מוסד: יקותיאל אדם (שנהרג עוד לפני שנכנס לתפקיד), דני יתום ומאיר דגן, קצין התקפי שנוי במחלוקת. בג"ץ לא התבקש אף פעם להתערב, והיועמ"שים לא התנגדו. בכירי המוסד כעסו על ההצנחות מבחוץ, אבל ראשי הממשלה לא שאלו אותם. בן־גוריון אפילו מינה לתפקיד אלוף מכהן: מאיר עמית.

כלומר, אין חידוש עקרוני במינוי של רומן גופמן לראש המוסד, גם לא בכתם לכאורה על מדיו בעקבות פרשת הפעלת הסוכן הקטין אורי אלמקייס. ככל שעוברים הימים מאז ההתלקחות המחודשת של הפרשה לרגל מינוי גופמן, מסתבר שהוא פחות ופחות אשם, אלא ששלטון החוק פה אינו נוהג לוותר בקלות על טרפו. מינוי גופמן עדיין תלוי ועומד בבג"ץ. השופטים אומנם עיקמו את האף נוכח מכתב הקטגוריה המתחסד של ראש המוסד היוצא דדי ברנע, ובכל זאת לא הודיעו כבר בסוף הדיון שהעתירה נדחית. לו נהגו כך, יכלו לתרום רבות להפשרת האווירה הפוליטית הרעילה, אך בג"ץ – כמו היועמ"שית – מתעקש לתרום את חלקו להעכרת היחסים שבין האומה לבין עצמה. אפילו על אבן נגף אחת הם מקפידים שלא לדלג בדרך.