אין משפט שחוק יותר פוליטית מהמשפט "אלו הבחירות הגורליות ביותר בתולדות המדינה", אבל משפטים שחוקים, כמו סטיגמות, עלולים להיות נכונים. וזה הכלל: ככל שהבחירות גורליות יותר, ככה יותר מועמדים ינסו להסתיר את דעותיהם האמיתיות.

במשך שנים התבכיין השמאל הישראלי שהימין, בדגש על בנימין נתניהו, הפך את המושג שמאל לקללה. שלא תטעו, השמאל על הזיותיו הוא אכן סוג של קללה בעיניי, אבל כשמסתכלים על מה שקורה עכשיו במפה הפוליטית בישראל מבינים שמי שהפכו את המושג שמאל לקללה הם ממש לא אנשי הימין, ובטח לא נתניהו. מי שהפכו את השמאל לקללה הם בעיקר אנשי שמאל.

כי מה אמור לחשוב לעצמו איש שמאל צעיר, בן 63, שרואה איך כל נציגיו הפוליטיים מפחדים מההגדרה "שמאל" כמו ילד שמפחד מהמפלצת שמתחת למיטה? יאיר לפיד? ימין. גדי איזנקוט? ימין. אביגדור ליברמן? סופר־ימין. יאיר גולן? טוב, הוא לא ימין. אבל כדי לחפות על זה שהוא שמאל מזכירים תמיד שהוא היה הקצין "הכי ימני" במטכ"ל. כולנו ימנים, וכל כך נחמדים, ימנים במאה אחוז, גם השווארצע וגם הווז־ווז.

מי שהפכו את המושג שמאל לקללה הם אנשים שמתביישים כשקוראים להם שמאלנים. אנשים שכששואלים אותם מה דעתם על מדינה פלסטינית עונים ש"זה לא בשיח עכשיו". אנשים שנוטים לומר על כל עניין ששנוי במחלוקת בין ימין לשמאל ש"זה ממש לא עניין של ימין ושמאל". אנשים שחושבים שמאל, מתנהגים שמאל, אבל נשבעים באמא שלהם שהם לא שמאל.

העיקר השיח

לקראת הבחירות נראה לי שצריך לעזור לציבור המבולבל לברור את הימנים האמיתיים מן התבן, כי משימת הזיהוי הולכת ונעשית קשה יותר. שיטות הרמייה מתוחכמות יותר, וכלי התקשורת ברובם הפכו למחלקות איפור מושקעות שישימו עליך מאה טונות מייקאפ ימני כדי לסייע לך לגנוב כמה קולות ולהעביר אותם מעבר לנהר אל היאיר גולנים של העולם.

אז איך נזהה ימני אמיתי, אתם שואלים? אפתח בעצה הטובה והפשוטה ביותר ששמעתי, ששייכת לידידי הטוב איתמר פליישמן. זה קצת מסובך, אז תתרכזו. מוכנים? הנה: ימני מצביע לגוש הימין.

תנו לזה רגע לשקוע, אני יודע שזה לא אינטואיטיבי אבל בסוף זה יהיה מובן. ימני מצביע לגוש הימין. עדיין מסובך? אסביר באמצעות דוגמה: נניח, אביגדור ליברמן, שפעם איים להפציץ את סכר אסואן ולחסל את אסמאעיל הנייה בתוך 48 שעות. ובכן, אם ליברמן הסופר־ימני שמאגף את עצמו מימין מודיע מראש שיקים ממשלה עם גולן, לפיד, איזנקוט ובעבר וכנראה גם בעתיד עם מנסור עבאס, הוא לא ימני.

הנה עוד טיפ, שגם הוא קשור לליברמן אבל יכול לסייע לכם בזיהוי ימנים אמיתיים. אם בתוכנית הסאטירה ארץ נהדרת מציגים אדם בתור נאצי, פאשיסט, אוכל מוות, גזען, שפל, רשע, שונא, משיחי, מטורף, אלים, חלאה ושאר ירקות – הוא ימין. לעומת זאת, אם הסאטירה הכי בועטת שהוא חוטף שם היא שהוא קצת מעופף, עדין, תמים, לא נחוש מספיק, רוצה שלום יותר מדי, צמחוני או צפונבוני - ברכותיי, הוא שמאלני.

כלל נוסף שיכול לסייע בזיהוי ימנים הוא שהם מוכנים להגיד מה הדעה שלהם. יונתן שלו, למשל, המצטרף הטרי והצעיר למפלגתו של נפתלי בנט, נשאל השבוע בריאיון מה דעתו על מדינה פלסטינית, ובמקום להגיד שהוא נגד או חס וחלילה בעד, סירב לענות כי "זה לא בשיח עכשיו". גם אם תתפסו אותי בעולם נטול שיח בכלל אוכל להגיד לכם שאני נגד. גם אם לא מתנהל כל שיח בנושא, אפילו לא בפרלמנט של יום שישי בקפה גרג באשדוד, אצליח לספק לכם תשובה. אז אם מישהו מוכן להתייחס רק לנושאים שנמצאים בשיח, ברכותיי, הוא מתחזה לימין.

כלל אצבע נוסף לזיהוי ימנים: אם יש להם כיפה על הראש והם הצליחו להגיע לתפקיד ראש השב"כ בלי שכל הארץ סערה וגעשה ואף אחד לא איים שיפטרו אותם ברגע שתתחלף ממשלה, הם לא ימנים. כן, יורם כהן. אני מדבר עליך.

החברים של בני

דרך נוספת לזהות ימנים מתחזים היא יחסם למערכת המשפט. אם הביקורת שלהם על מערכת המשפט היא שזה גוף דיקטטורי שגנב את הדמוקרטיה מתחת לאפו של עם ישראל וקבע סדרי עולם בלי שאף אחד בחר בו לשם כך, ועשה זאת רק כי מלא חומים וחרדים ומתנחלים "בוחרים לא טוב" – הם ימנים. אבל אם הם "גם כן חושבים שצריך רפורמה במערכת המשפט, כי חייבים לעשות משהו עם העומס" – הם מתחזים.

מה עוד? אם כשהם יושבים מול רוני קובן הוא שואל אותם על הילדות בקיבוץ ועל הסיירת ועל החוסר באנשים כמוהם בפוליטיקה, הם לא ימין. לעומת זאת, אם הוא שואל למה הם זוועה, הם חלק מגוש הימין.

ומצד המצביעים: אם כשאתם רואים את "אולפן שישי" אתם מזדהים מאוד עם העמדות של התאורן, אתם ימנים. אם אתם מזדהים מאוד עם העמדות של כל השאר, פחות.

אומרים שההבדל בין ימין לשמאל הוא שהימין מנסה להוכיח לשמאל שהוא טועה, והשמאל מנסה להוכיח שלימין אין לב. שהוא רשע, שהוא אכזרי, שהוא דמוני. מה שקורה לבני גנץ מעיד שיש בזה משהו. המפלגה היחידה שמתפרקת בגוש השמאל היא זאת שמנהיגה מודה בפה מלא שרחמנא ליצלן הוא יסכים לשבת עם נתניהו. חבריו של בני עוזבים אותו, המפלגה צוללת מתחת לאחוז החסימה, וגנץ עצמו צפוי לרוץ במקומות 1־6 במפלגה. איך זה קורה? כי השמאל שכנע את עצמו שהימין רשע עד כדי כך שעצם העובדה שמישהו מוכן לשבת עם המנהיג שלו שולחת אותו לאבדון.

בבחירות הקרובות תוכלו לבחור בין המון סוגים של ימנים, אז לפני שתרימו את הפתק בקלפי תזכרו לבדוק שאין עליו סימנים ורודים כאלה של מייקאפ.

לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il