תמימות דעים מופלאה השתררה בשבוע החולף בין שני צידי הקשת האידיאולוגית פה. הן במפלגת עוצמה יהודית והן בעיתון הארץ תבעו להדיח את האלוף אבי בלוט. חברת הכנסת לימור סון הר־מלך מִחזרה ציוץ של ערוץ 14 בגנות "הנאום המחליא של מפקד פיקוד המרכז", והוסיפה הגיג משלה: "אדוני שר הביטחון, זה הזמן לפטר ולהחליף את האלוף". מאמר המערכת ב"הארץ" קבע, בעקבות פרסומים בעיתון על מדיניות קשוחה של בלוט כלפי פורעים פלסטינים, כי "קצין שזאת השקפת עולמו אינו אמור לעמוד בראש פיקוד המרכז".

במצבים פרדוקסליים שכאלה, כששני הצדדים במחלוקת מרה תוקפים אישיות מסוימת הנוגעת לעניינם, נהוג לומר שאם כולם תוקפים אותך סימן שאתה צודק, אבל לאלוף בלוט ודאי קשה להתנחם בכך. הוא הרי לא מהאו"ם. מערכת הארץ רודפת אותו מפני שזיהתה היטב את אהדתו לרעיון ההתנחלות ואת דבקותו במשימת הכרעת האויב, ואילו סון הר־מלך דורשת ממנו הזדהות מלאה עם תפיסת עולמה המקסימליסטית בסוגיית ההתנחלות. היא מצפה שצה"ל יניח לכל צעיר יהודי להיאחז בכל גבעה כלבבו, ויעלים עין מגילויי אלימות סדרתיים של חבורה יהודית מסוימת בגב ההר. לדעתה, שחרור שטחי A ו־B ביו"ש הוא משימת קודש בוערת המוטלת על צעירי דורנו, ולצורך הגשמתו מותר להם לעקוף גם את הממשלה הימנית ביותר בתולדות ישראל, להתעמת עם צה"ל, ולספק לעולם הגדול שפע של ראיות מצולמות שהיהודים הם הגורם הכי אלים וחמדני בשטח.

לא מכבר התקיים בירור ישיר בסוגיה הזאת בין הדרג המדיני לדרג הביטחוני. צה"ל ביקש לדעת ברחל בתך הקטנה אם השתנתה המדיניות ביחס לשטחי B ,A ואוסלו בכלל. תשובת ראש הממשלה הייתה שלילית. השר לביטחון לאומי נכח באותו מעמד ולא פצה פה. לכן לא ברור מה פשר הכעס מימין על בלוט בעקבות נאומו באלון־שבות לפני שבוע, שבו יצא נגד "קריאה לא חוקית להקים מאחזים כדי לבטל את הסכמי אוסלו". זו לא הייתה ביקורת צבאית פסולה על פוליטיקאים, אלא אמירה העולה בקנה אחד עם עמדת ממשלת הימין שצה"ל כפוף לה. וכפי שבלוט אמר: "אנחנו מבטלים מעצרים, מבטלים סריקות אמל"ח, כדי לטפל בדבר הזה״. לפיקוד המרכז אין אינספור חיילים שיוכלו לטפל בו זמנית בסיכול הטרור הפלסטיני ביו"ש וגם במניעת התנגשויות מיותרות בגבעות.

מידת ההצלחה של הפיקוד בסיכול טרור פלסטיני היא פנומנלית. ייתכן שחברת הכנסת סון הר־מלך הייתה מצליחה יותר מבלוט כמפקדת הפיקוד, אבל סביר להניח שגם היא לא הייתה מאפשרת לכל צעיר בן 16 לעצב את מפת הגבולות של ישראל. קשה להאמין שבתקופת כהונתה היו קמים יותר יישובים וחוות מאשר בתקופת בלוט. ברור לגמרי מדוע השמאל מתנכל לו, אין שום דרך להבין מדוע אגף ימני מפונק ונמהר רואה בו עוד גנרל שמאלן שמצווה להעליב ולהדיח.