שֵׁשׁ אֶצְבָּעוֹת

בְּאֶרֶץ לְגַמְרֵי אַחֶרֶת,
בְּאַחַת הַמֵּאוֹת הַבָּאוֹת,
בֻּטְּלָה הָאֱמֶת,
הַיָּשָׁר הִתְקַמֵּט,
הוֹנָאַת מְכוֹנָה
נִרְאֲתָה נְכוֹנָה,
אַךְ סִימָן חֲשָׁאִי נִלְחַשׁ חֶרֶשׁ:
רְאוּ אִם יֵשׁ שֵׁשׁ אֶצְבָּעוֹת.

שֵׁשׁ אֶצְבָּעוֹת
אִם תַּחְשֹׂף אֶת הַיָּד,
כִּי בַּפִּנָּה הַזֹּאת הַמִּיקְרוֹ-מוֹחַ מְסֻיָּד.
שֵׁשׁ אֶצְבָּעוֹת
לְסַפֵּר וּלְהַזְכִּיר
בָּאֲדָמָה הַטּוֹבְעָנִית הַזֹּאת עוֹמֵד עֲדַיִן קִיר.

תִּעוּד שָׁם – בִּינָנָה בָּנָנָה.
תַּצְלוּם הוּא פִבְּרוּק, אוֹת בְּאוֹת.
הָאֱמֶת תִּתְמַצֶּה
בַּסִּפּוּר שֶׁתִּרְצֶה,
וְאַתָּה לֹא תֵּדַע
מָה עֻוְּתָה מָה עֻבְדָּה,
מִי עוֹד חַי וּמִי מֵת,
מִי נָפַל מִי עוֹמֵד,
אֲבָל אַל תִּכָּנֵס לְגָ'נָאנָה:
עֲדַיִן יֵשׁ שֵׁשׁ אֶצְבָּעוֹת.

שֵׁשׁ אֶצְבָּעוֹת,
הַסִּימָן הַנּוֹשָׁן,
כִּי יֹפִי A וְיֹפִי I אַךְ הוּא נוֹתַר עַקְשָׁן.
שֵׁשׁ אֶצְבָּעוֹת
לַמִּעוּט הַנִּכְחָד
שֶׁעוֹד נִשְׁבָּע שֶׁשְּׁנַיִם הֵם אֶחָד וְעוֹד אֶחָד.

צַדִּיק שָׁם מוּקָע כְּפוֹשֵׁעַ,
וְכָל הַמּוֹקִיעַ חָסוּד.
זֶהוּת מְפֻצֶּלֶת
הִיא תַּו-תֶּקֶן צֶדֶק;
מִקְרֵה הֲזָיָה –
הוֹכָחָה: זֶה הָיָה.
הַכְּלָל שֶׁל אֶרֶץ זוֹ וַאֲנָשֶׁיהָ:
אֲנִי מַאֲמִינָה כִּי זֶה אַבְּסוּרְד.

רַק שְׁמוּרָה חֲרִישִׁית
אֶת הָאֶצְבַּע תּוֹשִׁיט –
אִישׁ לְאִישׁ יַרְאֶה בַּסֵּתֶר
אֶצְבַּע שִׁשִּׁית,

כִּי שֵׁשׁ אֶצְבָּעוֹת
שָׁם יִהְיוּ לְסִימָן:
לֹא גִּלִּיתִי אֶת הָאוֹר וְלֹא הָלַכְתִּי עִם הַזְּמַן.
שֵׁשׁ אֶצְבָּעוֹת
אַבְחָנָה יְעִילָה
בִּמְדִינָה שֶׁהַסְּבִירוּת בָּהּ נִשְׁאֲרָה רַק עִלָּה.

זוֹ אֶרֶץ לְגַמְרֵי אַחֶרֶת,
בְּכוֹכָב שֶׁסְּבִיבוֹ טַבָּעוֹת.
מַמְלֶכֶת הַפֵייק
שֶׁוַּדַּאי בָּהּ סָפֵק
וְסָפֵק בָּהּ וַדַּאי
וְאֵין דַּי וְאֵין דַּי
וְחוֹשְׁדִים בְּלִי בָּסִיס
רַק עַל פִּי הֶעָסִיס,
אַךְ סִיסְמָה בָּהּ כָּאֵשׁ בַּמַּחְתֶּרֶת:
שֵׁשׁ,
שֵׁשׁ אֶצְבָּעוֹת.