וְאָז עָקָה.
בָּאֹזֶן חֹר.
קוּמוּ לִקְרִיאַת זָכוֹר!
לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהַגִּיעַ,
עֵת מִנְיָן שֵׁנִי!
מִי עוֹד עָיֵף וּמִי יָגֵעַ,
מִי בַּנֶּחְשָׁלִים?
זָכוֹר. כְּלוֹמַר תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר.
דָּרוֹךְ. הָעֵת לְהִדָּרֵךְ,
וְעֵת לִדְרֹךְ עַל בָּמוֹתֶיךָ. וּלְבָרֵךְ.

וְהָעִנְיָן, שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה מִנְיַן
הָמָן וְאוֹהֲבָיו בְּהֶפֶךְ שֶׁל בִּנְיָן,
הַרְחֵק מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם,
בְּעֹמֶק עֲמָלֵק, בַּשּׁוּשׁוּ שֶׁל שׁוּשָׁן,
בָּרִשְׁעָתַיִם שֶׁל מֵהֹדּוּ-עַד-כּוּשָׁן.
וּבָאנוּ כְּשֶׁשָּׁמַעְנוּ.

אֲשֶׁר כָּתְבוּ עַל הַיְּהוּדִים לְאַבְּדָם,
הִנֵּה הִנָּם בִּרְקִיעַ לָהָדָ"ם.
אֲשֶׁר הִפִּילוּ פּוּר
לִגְמֹר לָנוּ אֶת הַסִּפּוּר,
וְלַהֲרֹג וּלְהוֹלִיכֵנוּ שְׁמָדָה,
אִבְּדוּ אֶת הַסִּיַּעְתָּא נֶגֶד שְׁמַיָּא –
שְׁמֵיהֶם פְּתוּחִים וּנְתוּנִים לַחֶסֶד
שֶׁל הַזּוֹכְרִים בַּמְּטוֹסִים וּבְבֵית הַכְּנֶסֶת.

הַטַּבַּעַת עִם חוֹתַם הַמֶּלֶךְ
שֶׁבְּיָדָם הָיְתָה טַבַּעַת אֵשׁ
וּבְאֶצְבָּעָם הָיְתָה טַבַּעַת חֶנֶק
נִתְּנָה לְמָרְדְּכַי. שֶׁיִּתְחַדֵּשׁ.
וְעַל שׁוּשָׁן דַּעֲמָלֵק צוֹלֵל
רָקִיעַ וְנִטָּח כְּרֹאשׁ בָּלָטָה.
אֲבָל הַהִתְעָרוּת עָלֶיהָ דִּלְעֵיל
תּוֹעִיל בְּבוֹא הִתְעוֹרְרוּת דִּלְתַּתָּא.

כָּל יוֹם פּוּרִים.
כָּל יוֹם עוֹד קְצָת יוֹתֵר.
כָּל יוֹם עוֹבְרִים גַּם תַּעֲנִית אֶסְתֵּר.
אַךְ יֵשׁ לַיִּסּוּרִים תּוֹחֶלֶת,
וְהִיא לוֹבֶשֶׁת שֵׁשׁ וּתְכֵלֶת,
וְאַף בַּתַּעֲנִית הַתְּעוּיָה
יֵשׁ טַעַם:
יַד הַיְּהוּדִים הוֹיָה
בַּמְּבַקְּשִׁים אֶת רָעָתָם.

וּבְדַקּוֹת הַהַמְתָּנָה,
כְּשֶׁמִּצְטַיֵּר הַפּוֹלִיגוֹן,
אָנוּ יוֹשְׁבִים בְּתוֹךְ תָּנָ"ךְ
וְהוּא קוֹבֵעַ: פֹּל, יָגוֹן.

לְמַעְלָה מִפּוּרִים דְּמוּקָפִים וְדִפְּרָזִים:
פּוּרִים דְּיִשְׂרָאֵל.
וְהוּא פּוּרִים דִּמְלוֹא תֵּבֵל,
פּוּרִים דֵּמִיַפָּן וְעַד בְּרָזִיל:
יְמֵי פּוּרִים שֶׁנַּעֲשִׂים וְנִפְרָסִים.

טְרוֹם-אָבִיב מַרְהִיב הַחוּץ מַנְפִּיק לִי,
קוֹרֵא לָצֵאת אֶל הַפְּרִיחָה, אֶל הַבְּרִיאָה,
אַךְ אָנוּ בַּמִּקְלָט וּבְדַקַּת קְרִיאָה
וְהַחַיִּים קוֹדְמִים לַפִּיקְנִיק.
כְּשֶׁהַחַיִּים לֹא פִּיקְנִיק,
כְּשֶׁהַחַיִּים אֶקְסְטְרִים,
לְפָחוֹת כָּל יוֹם פּוּרִים.