גּוּשִׁים
גּוּשׁ אֱמוּנִים
(הָיוּ זְמַנִּים)
קָם וְגִלָּה שֶׁהוּא בְּלֵב גּוּשׁ הֲמוֹנִים –
הַגּוּשׁ הָאֱמוּנִי!
אָמְנָם (וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה אָמְנָמִים
אִם כָּךְ וְכָךְ שָׁנִים נָמִים),
הַגּוּשׁ הָאֱמוּנִי הַזֶּה הֵן מַאֲמִין
בְּכָל-מִינִים;
רֻבּוֹ בִּשְׁלַל גְּוָנִים שֶׁל הַיָּמִין,
חֶלְקוֹ (וְלֹא בְּלִי צֶדֶק) בְּמַנְהִיג,
יִתְרוֹ בִּבְלִי אָמָ"ן וְאִמּוּנִים
וְתוֹתְחָנִים וְרִמּוֹנִים,
אוֹ עִם – אֲבָל שֶׁיַּעֲשׂוּ זֹאת הַמִּינִים.
חַיִּים בְּסֶרֶט, בַּעֲשֶׂרֶת בַּטְלָנִים.
גַּם כֵּן מַאֲמִינִים.
וּכְתַחְלִיף גּוּשִׁי מֻצָּע:
בְּרִית מְשָׁרְתִים – עִם אֲדוֹנִים, עִם הֶגְמוֹנִים!
עִם מִתְקַפְּלִים וְקַפְּלָנִים מְמֻמָּנִים,
עִם כַּנָּעִים וְקַנָּאִים וּשְׁאָר מוֹנְעִים,
חוֹרְשֵׁי חֻרְבַּן בֵּיתְכֶם אֲשֶׁר אֶתְכֶם מוֹנִים.
לֹא, הַתַּחְלִיף פָּחוֹת עָדִיף. וְהוּא מֻצָּה.
לֹא לְאֻמִּי, לֹא אֱמוּנִים וְלֹא יָמִין.
הכי מעניין
מָה יַעֲשׂוּ צֶאֱצָאֵי גּוּשׁ אֱמוּנִים?
זֶה אוֹ תַּחְכְּמוֹנִים אוֹ הֶגְמוֹנִים?
הַאִם מֻגְזָם לַחְלֹם, מֻגְזָם לְהַאֲמִין,
שֶׁתִּתְחַבֵּר בְּלִי חָרָמֵי וְקוֹנָמִים
בְּרִית רֹחַב,
בְּרִית הָרֹב,
מֶרְכָּז-יָמִין-יָמִין?
חֵקֶר-חֶרֶק וחֵק-חֹק
"בֵּית הַמִּשְׁפָּט אֵינוֹ אֶנְטוֹמוֹלוֹג אֲשֶׁר בּוֹחֵן מִבַּעַד הַמִּיקְרוֹסְקוֹפּ אֶת כְּנַף הַשַּׁפִּירִית, שָׁעָה שֶׁסָּבִיב יֵהוֹם הַסַּעַר הַמִּתְדַּפֵּק עַל הַדְּלָתוֹת" (כְּבוֹד הַנָּשִׂיא יִצְחָק עָמִית, פְּסַק דִּין, דַּנְגָּ"ץ 70105-05-25 בְּעִנְיַן מִנּוּי נְצִיב שֵׁרוּת הַמְּדִינָה).
לֹא, כְּבוֹדוֹ, אִם יֻרְשֶׁה לִי,
אִם בַּלֵּב תֹּם אוֹ לֹא;
אַתָּה לֹא כֹּה שׁוֹנֶה מִן
הָאֶנְטוֹמוֹלוֹג.
תַּפְקִידוֹ – חֵקֶר-חֶרֶק.
תַּפְקִידְךָ – חֵק-הַחֹק.
כֵּן, הָרֵי"שׁ כָּאן נֶחְסֶרֶת,
אַךְ אֵין זֶה רָחוֹק:
מִיקְרוֹסְקוֹפּ, מִשְׁקָפַיִם,
פְּנֵיהֶם לַכָּנָף –
הַאִם דֵּי שְׁקוּפָה הִיא,
הַאִם תַּקִּינָה;
הַתְּחִקָּה וְקַוֶּיהָ,
מֻמְחֶה שֶׁבָּקִיא –
מָה הַחֹק כָּאן קוֹבֵעַ,
הַאִם זֶה חֻקִּי.
וְהַסַּעַר בַּדֶּלֶת,
הַמְּהוּמָה שֶׁבַּחוּץ? –
פְּרִי יָדְךָ, הַגּוֹזֶלֶת
יוֹתֶרֶת סַמְכוּת.

