ההופעה של נועה קירל מנציחה את המוסכמה הפרימיטיבית על נשיות

סליחה שאני מקלקלת את השמחה הגדולה של העלייה לגמר האירוויזיון, אבל בעיניי נועה קירל, עם כל הכישרון והכריזמה שעליהם לגמרי אין עוררין, מייצגת את ההסללה של נערות במדינת ישראל בשנת 2023.

נראה שמגיל קטן מאוד הילדה הזאת "תובנתה" להיות הבובה שגברים נהנים לצפות בה. לפני כמה זמן ראיתי סרטון שלה מגיל 14 (!) שבו הבמאי אומר לה שהיא צריכה לשדר מיניות. אני נוטה לחשוב שגם אלה שלא יסכימו איתי לגבי השורה הראשונה בפסקה, יסכימו איתי שילדה בת 14 לא יכולה ולא צריכה להיות סמל למיניות. אז נכון שבהתחלה היא הייתה סמל לזה שאפשר להיות כוכבת גם אם את לא שדופה, וזה היה מצוין, אבל אז היא ירדה במשקל (כי מה לעשות האנורקסיה-שיק עדיין שולט לצערנו במרחב התרבותי) ובנוסף הסגנון של הלבוש והריקודים הפכו להיות בוטים הרבה יותר עד שהגענו עד הלום, משהו שנראה כאילו לקוח ממועדון לגברים בלבד.

יבואו אלו שיגידו שהטור הזה הוא לא פמיניסטי, אבל בעיניי כל אלה שנלחמות למען שוויון לא שמות לב שבשם הרעיון הצודק שכל אחת יכולה לעשות מה שבא לה, בטעות או שלא, נכנסים נציגי הפטריארכיה הגברית ומהנדסים אותנו לפי מה שבא להם. זה לא מה ש"בא לנו ללבוש", זה מה שמקובל בתרבות שלנו ומה נחשב כפתייני, מיני ומושך תשומת לב. שימו לב איך תמיד גברים חנוטים בחליפות והנשים בדרך כלל במינימום בד. עד שלא ניצור את השינוי בעצמנו, ההחפצה הזו תמשך.

בתור אישה אני רואה כאן הנצחה לעובדה הפרימיטיבית שנשיות יכולה להתבטא רק דרך מיניות, שאישה יכולה להצליח רק דרך הגוף שלה. זה המסר שאנחנו רוצות להעביר לילדות שלנו? זה המודל? האם אין לאישה שום דבר להציע חוץ מהגוף והמיניות שלה? כמה שאנחנו חושבות שהתקדמנו ואנחנו כמעט שוות, תעשיית הבידור והאופנה טורחת להזכיר לנו מה הייעוד שלנו בעולם- דרך מסרים בשירים (למשל - "הבנות חמות כמו עוגיות"), דרך ריקודים פרובוקטיביים, רזון קיצוני על שלטי חוצות ולבוש מינימלי.

לא, אני באמת לא מתחסדת ואני באמת מאמינה שלכל אישה יש מאה אחוז סמכות ואחריות על הגוף שלה, אבל מגיל אפס מוכרים לנו טייץ לתינוקות וחולצות צמודות לילדות. כשהן גדלות קצת ונחשפות לטיק טוק - אפשר לראות אותן מענטזות בדומה למה שהן רואות על המסך. וכשהן גדלות עוד קצת ומחפשות דמויות להעריץ - המודלים שלהן משדרים עוד מאותו הדבר, מסרים שכבר מזמן היו צריכים לעבור מן העולם: תהיי מינית, תתלבשי חשוף והעולם יאהב אותך.

העיסוק בלבוש ובנראות הוא ממש לא עניין דתי. בלי שאנחנו שמות לב, מישהו אחר מחליט בשבילנו בחנויות האופנה וברשת מה נלבש, איזה צבעים וכמה בד ואיזה איפור או שיער. רק שהפעם זו לא משמרת הצניעות או המוסר, אלא משטרת האופנה ותעשייה שלמה שעדיין מנוהלת ברובה על ידי גברים.

אז העצמה נשית? תחשבו מחדש.