שלושת השבועות: "אנחנו בתקופה רגישה"

תחושת דז'ה־וו מלווה בצמרמורת קלה עברה השבוע בקרב הכתבים הפוליטיים. שתי מסיבות עיתונאים ובמרכזן ליברמן אחד, שנראה כאילו גמר אומר להטריף את המערכת הפוליטית ובראשה נתניהו. למעלה מעשור כיהן יו"ר ישראל ביתנו בממשלות ימין פלוס דתיים פלוס חרדים, ולפתע באפריל האחרון החליט שזהו זה ונולד מחדש כמפלגת שינוי דור Y. השבוע הוא כבר כינה את החרדים "אנטי־ציונים". האם זה יביא לו עוד מנדטים בבחירות מספר שלוש? חודשים יגידו.

מעטים זוכרים, אך המהלך שהחל את התסבוכת המתגלגלת שאנו מצויים עדיין בעיצומה, התפטרות ליברמן לפני כשנה מתפקידו כשר הביטחון, לא נעשה בגלל חוק הגיוס אלא בשל המדיניות הביטחונית שהוביל נתניהו. לאחר פרישת ישראל ביתנו התקשתה הקואליציה לתפקד ברוב דחוק של 61, הכנסת פוזרה וחוק הגיוס נדחה גם הוא. בבחירות אפריל רץ ליברמן עם הקמפיין "לא דופק חשבון", וקיבל חמישה מנדטים בקושי. או־אז, במהלך המו"מ עם הליכוד, הוא המציא את עצמו מחדש, הכריז שלא יתפשר על חוק הגיוס והעלה על ראש שמחתו את נושאי דת ומדינה. גם כאשר קיבל מהחרדים, עוד לקראת פיזור הכנסת הקודמת, פשרות מרחיקות לכת ובראשן חוק הגיוס, הוא סירב להתפשר ומשך לבחירות.

תוך שהוא שולט בסדר היום הצליח ליברמן להגדיל את מצבת הבוחרים שלו בשלושה מנדטים, אך מבחינתו זו הייתה אכזבה. ברוח הסקרים האופטימיים הוא ציפה למספר דו־ספרתי שיקרב אותו לימיו כיו"ר מפלגה של 15 מנדטים. גם בשיח שהוביל הנשיא ריבלין בין המפלגות הגדולות, בניסיון להקים ממשלת אחדות, ליברמן לא ממש היה רלוונטי. אך באמצעות כמה פעולות פשוטות הוא החזיר את עצמו למוקד העניינים. לחברים בכחול־לבן הוא מכר תסריט שלפיו הוא עשוי לתמוך בממשלת ימין צרה, ואילו לליכוד הוא שיווק את האשליה כאילו הוא שוקל לחבור לממשלת מיעוט בתמיכת הח"כים הערבים. כך הוא יצר מצב שבו שתי המפלגות הגדולות תלויות בו וממתינות למוצא פיו.

ביום שלישי בערב, שעתיים בלבד לפני פגישת נתניהו־גנץ, הבטיח ליברמן ליו"ר כחול־לבן כי לא ילך לממשלת ימין עם נתניהו. בכך הוא משך למעשה את השוט היחיד על גנץ, שהיה עשוי להוביל אותו להקמת ממשלת אחדות עם נתניהו. הפגישה טורפדה ושני הצדדים האשימו זה את זה, וליברמן יצא מרוצה. ביום רביעי הוא כבר נשא נאום בחירות שקרץ לשתי הקבוצות העיקריות שמצביעות לו: המצביעים הוותיקים שרובם ימנים, והמצביעים החדשים שהגיעו בעקבות הקמפיין האנטי־חרדי.

בכירים במערכת הפוליטית טוענים כי לא רק האלקטורט מניע את ליברמן, אלא גם רצון לפגוע באופן אישי בנתניהו. "השנאה שלו לנתניהו מנעה ממשלת ימין חלומית פעמיים", הם אומרים. ראש הממשלה נכשל פעמיים במשימת הרכבת הממשלה, אף שעם ליברמן היו לגוש הימין 65 מנדטים בבחירות הקודמות וכעת 63, פשוט משום שליברמן הפסיק לשחק במגרש הביתי ללא סיבה נראית לעין. תדמיתו של נתניהו נסדקה בהתאם.

למרות זאת, נתניהו עשה השבוע הכול כדי לשמור על כבודו של ליברמן. במהלך ישיבת ראשי הבלוק הוא היסה את השר סמוטריץ', כאשר זה מחה על התבטאויותיו חסרות הרסן של ליברמן מוקדם יותר באותו יום. "אנחנו בתקופה רגישה", הסביר לאחר מכן בכיר בליכוד. "עד עכשיו הוא (ליברמן) שיתף איתנו פעולה למנוע חקיקה לעומתית, ולפנינו עוד 21 ימים". על השולחן מונח כמובן החוק שעשוי למנוע מנתניהו להתמודד בבחירות הבאות תחת כתב אישום, וכן הבחירות עצמן כאשר ליברמן ממשיך למלא תפקיד משמעותי במגרש הפוליטי. וכך, גם לאחר שסתם את הגולל על הקמת ממשלת ימין, הותיר ליברמן את נתניהו תלוי בו לשלושה חודשים נוספים לפחות. שח־מט.

מאבקים בקוקפיט

כמו נתניהו לפניו, גם יו"ר כחול־לבן בני גנץ נכשל השבוע בניסיון להרכיב ממשלה. ב־28 הימים שעמדו לרשותו התנהלו דיונים עם העבודה, עם ישראל ביתנו וקצת עם המחנה הדמוקרטי, אבל נרשמה אפס התקדמות בניסיון לגשר על המחלוקות מול הליכוד. ההישג הגדול ביותר של גנץ־לפיד היה שבשיתוף פעולה עם ליברמן הם הצליחו להבהיל את נתניהו באמצעות תרחיש האימים: הקמת ממשלת מיעוט בתמיכת חברי המשותפת, שתוביל לסוף שלטונו. בפועל, הפגישות עם הליכוד הגיעו מהר מאוד למבוי סתום: נתניהו קיבל את מתווה הנשיא אך סירב להיפרד מהגוש ומהבכורה ברוטציה, ואילו לפיד הבהיר כי לא יקבל את נתניהו ראשון או עם הגוש.

אבל מה בכל זאת קרה בתוך המפלגה המורכבת מכמה סיעות ומונהגת בידי שורה של בכירים? בין אגף גנץ לאגף לפיד־יעלון שררה מתיחות בשאלת הפשרות שנכון לעשות מול נתניהו. האחרונים לא הסכימו למאום, וגנץ, מגובה בסרבנות של נתניהו לבוא לקראתו, נאלץ ליישר איתם קו. "הוא לא ויתר על החסינות ולא נתן תאריך ברור לנבצרות. אם נתניהו היה מתפשר קצת וצועד לקראת גנץ, הוא היה מתקדם לעברו אולי גם במחיר פרידה מלפיד אם זה היה עומד על הפרק", אומר גורם במפלגה.

בשונה מלפיד ויעלון, גנץ לא נושא על גבו מתיחות מצטברת מול נתניהו, ואימץ קו מרוכך יותר בהידברות איתו. אך בכל פעם שחזר "הביתה", הוא נדרש להדק עוד את הביצורים מול הליכוד. "נתניהו לא היה צריך לפטר את לפיד בטלפון", גיחך השבוע ח"כ במפלגה, שהיה עד למחויבות של לפיד למנוע הקמת ממשלת אחדות בתנאים של נתניהו.

החלטת לפיד להעלות על השולחן את האפשרות של הקמת ממשלת מיעוט־ערבים, התקבלה גם היא בחריקת שיניים. הנפגעים העיקריים ממנה היו אנשי תל"ם, שספגו יום־יום מימין על כך שהם מוכרים את זהותם האידאולוגית. הררי המילים ששפך ח"כ יועז הנדל כדי להבהיר שלא כך פני הדברים, לא ממש סייעו. הנדל היה היחיד שהפר את קוד העמימות המפלגתי, ופרסם בתחילת השבוע פוסט ארוך שבו הסביר כי ממשלת מיעוט היא "תקלה" בעיניו. באגף חוסן לישראל סייעו ללפיד בהפצת התרחיש, אך השבוע טענו כי מעולם לא התכוונו להוציא אותו לפועל.

מה שהתבהר בוודאות החודש הוא שיאיר לפיד הוא המושך בחוטים ברביעיית כחול־לבן. הוא הודיע כבר לפני חודש שלא יֵשב תחת נתניהו אלא אחרי שיסיים את ענייניו בבית משפט, והבהיר שאינו פוסל את החרדים. ואכן, השבוע התבררו ההצעות מרחיקות הלכת שמי שהבטיחו "ממשלה חילונית" הגישו לבכירי ש"ס: ארבעה תיקים בממשלה, שני סגני שרים, חוק גיוס ויישור קו בנושאי דת ומדינה. ללמדך שגמישות רעיונית דווקא קיימת בכחול־לבן, אבל גמישות פרסונלית אין.

בניגוד לתחזיות, המתיחות הפנימית בכחול־לבן לא הובילה עד כה לפירוקה, וגם אחרי הכישלון השבוע היה נראה כי כולם שם נחושים בדרך לבחירות נוספות. ובכל זאת, בשבועות הקרובים יידרש גנץ להכריע אם פניו לפירוק המפלגה או להמשך דרכה המשותפת. תומכי לפיד הם מצביעי רק־לא־ביבי בכל מחיר, כך שבתרחיש של אחדות לפיד גם מפסיד את קהל הבית שלו וגם לא מכהן כראש ממשלה, אז למה לו. לעומתו גנץ, שמלכתחילה התכוון לבוא לסיבוב לא ארוך בפוליטיקה ולא בהכרח בנה על ראשות ממשלה, עשוי לחבור לנתניהו במחיר פרידה מלפיד - הכול תלוי בסולם שיוצע לו.

לוכדי עריקים

על פי סעיף 10 לחוק יסוד 'הממשלה', לאחר שהנשיא הטיל את משימת הרכבת הממשלה על מי שחברי הכנסת המליצו עליהם והללו כשלו במשימה, עומדים לרשות חברי הכנסת 21 יום נוספים להגיש לנשיא בקשה נוספת להטיל על מי מהם את הרכבת הממשלה. על הבקשה הזו נדרשים לחתום במו ידיהם 61 מחברי הכנסת. לאחר שהמשימה תוטל עליו, המועמד המדובר יקבל 14 יום למיצוי ההליך, לפני הליכה מחודשת לבחירות.

מעולם בהיסטוריה של ישראל היא לא נכנסה למתחם החוקתי של 21 הימים הללו. אך האם יש סיכוי ממשי שמה שלא קרה עד כה יקרה עתה, ו־61 ח"כים יתאחדו סביב אחד מהם וימנעו מערכת בחירות שלישית בתוך שנה? אם מחברים את הודעת ליברמן, מלחמות החרדים, ההתעקשות של לפיד שלא לשבת תחת נתניהו וזו של האחרון לא להיפרד מהגוש - ישראל עומדת בפתחה של מערכת בחירות שלישית, הפעם בצל הגשת כתב אישום נגד נתניהו.

בכחול־לבן טרם נואשו מהניסיונות לפרק את הגוש או את הליכוד בחיפוש אחר מורדים ועריקים. בניסיון לבלום את המהלך הודיע השבוע נתניהו כי במקרה של בחירות לא יתקיימו פריימריז לרשימה, וכך הבטיח לחברי הכנסת כהונה נוספת. אלא שנתניהו לא ציפה לחזית מאוחדת של חיים כץ וגדעון סער, שכזכור הודיע כי הוא מוכן להתמודד מולו על הנהגת הליכוד. נתניהו רצה בתחילה לקשור את הבחירות לרשימה בבחירות לראשות המפלגה ולוותר גם עליהן, אך כעת הוא נדרש לערוך פריימריז נפרדים לראשות מול סער, כאשר הוא בשפל פוליטי אחרי כישלון כפול בהרכבת ממשלה ואולי גם תחת כתב אישום. נתניהו ינצח במערכה הזו, מעריכים בכירים בליכוד, אך היא תסדוק את מעמדו.

בינתיים החלו בליכוד להיערך לבחירות, ונתניהו הורה לבדוק בסקרים כמה תקבל רשימה מאוחדת של כל מפלגות הימין, מתוך הבנה שהפעם הליכוד ונתניהו בראשו יהיו במצב של להיות או לחדול, ויש למנוע כל זליגה של מנדטים. החלטה כזו תציל את בנט ושקד ואולי גם את בן־גביר, אך העבר הקרוב והרחוק מלמדים כי בכל פעם שהליכוד הלך לאיחוד הוא איבד מנדטים, בניגוד לתחזיות הסקרים. במקרה הזה, מסתבר, אחד ועוד אחד שווה מינוס.

מוצא אחר שמדברים עליו בכנסת הוא בחירות ישירות וחד־פעמיות לראשות הממשלה. ליברמן אמר השבוע שיקדם את החוק כדי להבטיח יציבות שלטונית, ותומכים בו גם בנט, שקד ודרעי. החוק המדובר יקבע כי לאחר שתי מערכות בחירות שלא הביאו להרכבת ממשלה, אזרחי ישראל יצביעו בבחירות ישירות לראשות הממשלה, שכידוע כבר נהגו בישראל בשנות התשעים. את החוק מתכוון להגיש ח"כ מתן כהנא מהימין החדש, אך לפני שהוא יקודם נתניהו יצטרך להחליט אם הוא בעד המהלך או נגדו. בפעם הקודמת שנשאל על כך הוא התנגד, אבל אולי השבועות הבאים והתסיסה מבית ישנו את החלטתו.

עבור השרים שהתנחלו בינתיים במשרדיהם, בחירות הן לא בהכרח חדשות רעות. סמוטריץ' בתחבורה, הרב פרץ בחינוך, אוחנה במשפטים ואמסלם בתקשורת מונו לממשלת מעבר קצרה, ובמקרה כזה יבטיחו לעצמם כהונה של שנה. גם בנט, שנכנס לתפקיד ביום שני שעבר, יוכל להישאר במשרד חלומותיו כמה חודשים טובים עד לכינון הממשלה הבאה. העסקה שנראתה בתחילה מפוקפקת עוד עשויה להתברר כהימור נכון והישג דרמטי לבנט, על רקע האתגרים הביטחוניים וגם הפוליטיים. 

yoman@makorrishon.co.il