החרדים זקוקים לנס

ערוץ הבחירות של מקור ראשון

החרדים צריכים נס, זו הכותרת המרכזית שיצאה אמש מכנס השקת הקמפיין של יהדות התורה בבני ברק. רק נס יציל אותם ממה שמסתמן כמו גלות אופוזיציונית קשה, שבסיומה שום דבר ממה שנראה מוכר ובטוח לא יראה אותו דבר. התקציבים, הגיוס, עצמאות החינוך החרדי, תכניות הדיור החרדיות - כל המשימות של נבחרי הציבור החרדים – יחטפו מכה קשה אם הם לא יהיו ליד שולחן הממשלה, וכרגע זה לא נראה שהם שם. מי ששמע את ההצהרות של ליצמן וגפני בימים האחרונים, ומי שראה את השקת הקמפיין של ש"ס לפני כשבועיים, לא יכול שלא לחוש בבהילות הזו. משהו זז מתחת לשטיח.

נתחיל מהסוף: לחרדים די ברור שראש הממשלה נתניהו ירכיב את הממשלה הבאה. סקרים, מגמות, סחף ושאר פרשנויות אולפנים, שאולי מניעים את הבוחרים המתעבים את נתניהו אל הקלפי, לא מרגשים את השועלים הפוליטיים החרדים, שחיים את השטח ואת הדינמיקה הישראלית החמקמקה מאז סוף שנות השמונים. הם ראו הכל: את נתניהו של 96' ואת נתניהו של 2009, את שרון של 2003 ואת רבין ב-92'. כדי שגוש המרכז-שמאל ירכיב ממשלה, ואפילו פחות מכך – יצליח לגבש רשימת תומכים בדרך להרכבת ממשלה – צריך שינוי דרמטי, תזוזת לוחות טקטוניים. עם כל הכבוד לסקרי סוף השבוע של תצריף גנץ-לפיד, זה רחוק מלהיות המצב ב-2006, אז גוש הימין כולו עמד על 32 מנדטים בלבד.

את הדברים האלו אמרו בכירים במפלגות החרדיות גם אתמול. הפחד הגדול הוא דווקא מכך שנתניהו ירכיב את הממשלה הזו, אך עם שותפים אחרים וגדולים מהם – שדרישתם היחידה היא לראות את החרדים מחוץ לממשלה. אצל גנץ ולפיד נזהרים מלומר את זה כעת, כשחלומות השלטון עדיין מפעפעים בעוז, אבל ליברמן לא חושש. גם בנט ושקד, חופשיים ממרות הרבנים הדתיים הזהירים בכבודם של הרבנים החרדים, ישמחו לחידוש נדרי ברית בנט-לפיד. החרדים מסתכלים על הממשלה ביום שאחרי, והם לא רואים את עצמם בתוכה. דווקא אם גנץ ולפיד ירכיבו ממשלה, בחלומות דרשני האולפנים, הם יצטרכו איתם את החרדים – אך אם לא, וסביר שלא, החרדים הם הראשונים שזוכרים שלנתניהו אין סנטימנטים.

לחרדה הזו מתווסף החשש שצץ כבר עם סיומה של מערכת הבחירות הקודמת: קולות חרדים, הארד-קור חרדי, שזולגים לליכוד של נתניהו. ב-2015 זה הותיר את אלי ישי מחוץ לכנסת, פגע במנדטים של ש"ס והשפיע על המודד למנדט ליהדות התורה, שגדלה במספר הקולות אך הפסידה מושב בכנסת. הפעם, החרדים האשכנזים יראים ממש: הליכוד הרים ראש בבני ברק ונכנס למועצת העיר בקולות של אלפי צעירים חרדים, עליזה בלוך בבית שמש עשתה דבר דומה ואופוזיציה מקומית בטלזסטון הכתה באלם את הממסד הליטאי כשגרפה 42 אחוזים מהקולות, בקריה חרדית סגורה ומסוגרת שכל אחד מתושביה עמד בפני ועדת קבלה נוקשה. בעוד בש"ס, מפלגת לוויין של הליכוד (הראשונה למעשה), מתחרים על הקולות עם מפלגת השלטון כבר מאמצע שנות השמונים – האשכנזים לא יודעים מאיפה זה נפל להם על הראש.

איך פונים לבוחר חרדי שאינו מציית לדברי הרבנים? כיצד מסבירים לו שבחירה בנתניהו תפגע באינטרסים שלו – ששונים מאינטרסים של כל צעיר ישראלי אחר? אלו שאלות שהקמפיינרים החרדים לא חשבו עליהם מעולם. יכול להיות, מבינים כעת קברניטי "יהדות התורה", שלא מספיק להדפיס את תמונת חברי מועצת גדולי התורה על שלטי חוצות. אז מה צריך? משהו קורה בשטח, והוא לא מוכר.

זליגת קולות, עליית אחוזי הצבעה (שתמיד מתנקמת בחרדים, שם אחוזי ההצבעה גבוהים תמיד), שבר באמון של השטח החרדי, וקואליציה עתידית מאיימת. קל זה לא הולך להיות, והצהרות חברי הכנסת החרדים באירוע השקת הקמפיין של יהדות התורה אמש, מספרות על האיום הזה יותר מכל דבר אחר.