הַכּוֹבַע חוֹקֵר אֶת הָרֹאשׁ

מִשְׁטָרָה חֲשָׁאִית, בְּאַרְצֵנוּ שַׁבָּ"כּ,

הִיא שֵׁד שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת מְבֻקְבָּק.

אִם הַשֵּׁד בַּבַּקְבּוּק, לַמְּחַבְּלִים פֹּה לֹא טוֹב;

אִם הַשֵּׁד מְשֻׁחְרָר, הַבַּקְבּוּק מוֹלוֹטוֹב. 

מִשְׁטָרָה חֲשָׁאִית הִיא דָּבָר חִיּוּנִי,

וְשַׁבַּ"כּ מְשֻׁבָּח אֵינוֹ שׁוֹבַךְ יוֹנִים,

אֶלָּא קַן קוּקִיָּה – אַךְ בַּשֶּׁטַח שֶׁלּוֹ;

וַאֲבוֹי אִם יִפְנֶה לְסִכּוּל מֶמְשָׁלוֹת. 

אִם יוֹצֵא הַשַּׁבָּ"כּ לְסִכּוּל מְעֻנָּב,

בְּצוּרַת חֲקִירָה, שֶׁל צַוַּאר מְמֻנָּיו,

אִם הַכּוֹבַע שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם חֵשֶׁק לִפְרֹשׁ

מְקַיֵּם לְשֵׁם כָּךְ חֲקִירָה שֶׁל הָרֹאשׁ,

יִתָּכֵן שֶׁנָּחוּץ רִעֲנוּן וְאִבּוּק

לַחוֹבָה שֶׁהַשֵּׁד יִשָּׁאֵר בַּבַּקְבּוּק.

כִּי בֵּינְתַיִם נוֹשֵׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת זְנָבוֹ

וּלְאָן עוֹד נַגִּיעַ וְאָנָה נָבוֹא. 

הָאֵם עַל הַבָּנִים

לָקַח אֶת הָאֵם 

עַל הַבָּנִים.

וְהִיא שֶׁלָּהֶם

וְהֵם קְטַנְטַנִּים.

לָקַח וְהִכָּם,

אֵם עַל קְטַנִּים.

וְאָז הֶחְזִיקָם

בֵּין מִטְעָנִים.

לָקַח

וְשֻׁלְּמוּ לוֹ דָּמִים

וְיִיטַב לוֹ עַל כָּךְ

וְיַאֲרִיךְ יָמִים.

הָאָרוֹן

נֶחְבָּאִים בְּאָרוֹן. מוּבָאִים בְּאָרוֹן. 

מֻצָּגִים רַאֲוָה לַצְּבוֹעִים בְּאָרוֹן.

וַיִּדֹּם הָאָרוֹן. 

נוּרָה אֲדֻמָּה

אֶת אוּקְרַאיְנָה לְהַקְרִיב

מַעֲשֵׂה שָׂטָן הוּא.

אֶת אוּקְרַאיְנָה לְהַקְרִיס,

פְּרָס לְרוּסְיָה עַל הַקְרִיג: 

מָה הַכְּתִיב וּמָה הַקְּרִי,

וְאֵיךְ הָלְאָה לְהַקְרִין –

כָּךְ יִהְיֶה אִתָּנוּ?

דֶּבִּיבִּית

בַּכְּנֶסֶת בְּמוֹפָע שֶׁל צַרְחָנוּת דֶּבִּילִית

אַחַת מִיֵּשׁ עָתִיד עַל שַׁכּוּלָה. הַבִּיטוּ,

אִם לֹא הָיָה נָאֶה לָכֶם הַהַיְדֶּה-בִּיבִּי

כְּדַאי שֶׁלֹּא תָּבִיאוּ לִי אֶת דֶּבִּי-בִּיטוֹן. 

עַכְבָּר

אַרְט שְׁפִּיגֶלְמָן, בַּעַל הַ-Mouse,

צוֹעֵק עָלֵינוּ Juden raus.

לָעֲלִילָן הַזֶּה נָעוּץ

עֵצָה טוֹבָה: אַתָּה מָאוּס.