לפני מספר ימים התבשרנו, בהפתעה מסוימת, על חידוש היחסים הדיפלומטיים בין סעודיה ואיראן, ושהאירוע הזה אירע בתיווך סיני. הידיעה כיכבה במשך כמה שעות, כמה פרשנים דיברו על ההשלכות על ישראל ועל הסכמי אברהם. אחרי כמה שעות חזרה התקשורת הישראלית לעסוק במשבר המשטרי שישראל נמצאת בו עכשיו, כאילו אין קשר בין שני האירועים.

ובכן, לכל מי שמבין איך חושבים הסעודים ברור שיש קשר הדוק, חזק ומשמעותי בין המצב הפנימי בישראל ובין ההתפתחות הזו, השלילית מאוד מבחינתה של ישראל. אני מעלה כאן טענה שייתכן מאוד שסעודיה לא הייתה מחדשת את היחסים עם איראן אילו המצב הפנימי בישראל היה כפי שהיה עד לפני שלושה חודשים. ולמה?

בשביל להבין את המהלך הסעודי עלינו לנסות ולהבין את התחושות הפנימיות בקרב מקבלי ההחלטות בסעודיה ובראשם נסיך הכתר מחמד בן סלמאן, יורש העצר והשליט בפועל של הממלכה. מאז ימי הנשיא רוזוולט הייתה ברית בין ארה"ב וסעודיה: הסעודים יספקו לארה"ב ולמערב נפט ואלו יגנו על סעודיה מכל אויביה, שאז היו מדינות ערב הרדיקאליות, גרורות ברית המועצות, מצרים, סוריה, עיראק, לוב, אלג'יריה ודרום תימן. הברית הזו החזיקה שנים רבות אך הופרה על ידי האמריקנים והוחלפה בתחושות קשות שהתגבשו במשך לפחות שלוש עשרה השנים האחרונות במספר שלבים.

2. האירוע השני היה החתימה בשנת 2015 על הסכם הגרעין עם איראן למרות ההתנגדות הסעודית העזה – אם כי הפחות פומבית מזו הישראלית – להסכם הגרעין. הסעודים ראו בהסכם זה סכין בגבם וכוונה ברורה של אובמה להביא לקריסת שלטון בית סעוד ולהעניק לשיעים – שהווהאבים רואים בהם כופרים באסלאם – את המקומות הקדושים, מכה ומדינה ובכך לקחת גם את ההגמוניה באסלאם מהרוב הסוני ולהעניקה למיעוט השיעי, הכופר לדעת הסעודים. מה שחיזק את תחושתם זו הוא שמו האמצעי של אובמה, חוסיין, שם נפוץ מאוד בקרב השיעים.
3. האירוע השלישי הוא הסערה התקשורתית סביב חיסול העיתונאי הסעודי הגולה ג'מאל ח'אשוקג'י באוקטובר 2018 בקונסוליה הסעודית באיסטנבול והחשד האמריקני במחמד בן סלמאן שנתן את ההוראה לכך. ביידן, במהלך מסע הבחירות שלו אמר שוב ושוב שסעודיה תיתן את הדין על כך וכשהתמנה לנשיא הוא העכיר את היחסים עם סעודיה כפי שהבטיח לבוחריו. הסעודים זועמים על האמריקנים בעניין זה, ראשית בגלל שנתנו לח'אשוקג'י במשך שנים מקלט ובמה תקשורתית – וושינגטון פוסט – לתקוף את בית המלוכה הסעודי ללא הרף ושנית בשל ההרעה ביחסים בגלל החיסול.

• האירוע החמישי הוא המלחמה בתימן בין הממשל הנתמך על ידי סעודיה והחותים שאיראן מאחוריהם. החות'ים תקפו מתקנים בסעודיה מאות פעמים בטילים ובכטב"מים איראנים, וכל מה שארה"ב עשתה הוא למכור נשק ותחמושת לסעודים בכסף מלא, אבל לא עשתה דבר כדי לעצור את התמיכה האיראנית בחות'ים. הסעודים חיים בתחושה שהאמריקנים נהנו כלכלית מהמלחמה הזו (מכירת מטוסים, נשק ותחמושת) ולכן לא עשו דבר כדי לעוצרה. יתר על כן, ארה"ב לחצה על האמירויות לעזוב את המלחמה ולהשאיר את סעודיה להתמודד לבדה מול החות'ים שאיראן מאחוריהם. סעודיה נאלצה לאחרונה להודות בכישלונה במלחמה זו, ואת מי הסעודים מאשימים?

• האירוע השישי הוא הריצה של ביידן אחרי האיראנים, הניסיונות שלו להסיר מהם את הסנקציות, לאפשר להם לשוב ולייצא אנרגיה, להחזיר להם את המיליארדים המוקפאים, והמאמצים שהשקיע כדי להחזיר את ארה"ב להסכם הגרעין. הסעודים מבינים את המשמעות: ארה"ב מעוניינת בחיזוק איראן על חשבונם, גם אם הדבר יביא להפיכת איראן למדינה גרעינית.

• האירוע השמיני במסכת זו הוא הסכמי אברהם והתפקיד שישראל משחקת במזרח התיכון. בשנת 2020 הסעודים נתנו אור ירוק לאיחוד האמירויות ובחריין להתקדם עד יחסים מלאים עם ישראל. הסעודים עצמם לא פסעו בדרך זו באופן פומבי בשל החשש שלהם מאיראן, אבל עודדו את שכניהם לעשות זאת. התהליך הזה התבסס על העובדה שישראל חזקה, איתנה, תוקפת את הכוחות האיראנים בסוריה בתדירות גבוהה בלי שהאיראנים מעזים להגיב, ולכן אף התקיימו פגישות בין נתניהו ומחמד בן סלמאן.

אלא שמזה שלושה חודשים התעוררו שתי בעיות: בישראל קמה ממשלה ימנית קיצונית שכל מגע איתה יעורר על סעודיה את חמת ביידן וממשלו ואת זעם אירופה המערבית, ולאחרונה המשבר הממשלי בישראל המערער את התדמית החזקה שלה וגורם לחבריה – מצרים, ירדן, האמירויות ובחריין – לחשב מסלול מחדש ביחסיהן עם ישראל. הדברים עדיין אינם פומביים, אך הם מתרחשים מאחורי הקלעים.

סיבות אלו, בגידת האמריקנים וחולשת הישראלים הביאו את הסעודים לתחושה שהאיראנים ניצחו אותם במאבק על ההגמוניה ועכשיו לא נותר לסעודיה אלא לנסות לצמצם את הנזקים. הדרך היחידה שנותרה בפניהם היא הניסיון לרצות את האיראנים כדי שאלה לא יפגעו בהם שוב. סעודיה עשתה זאת בתיווך פומבי סיני, כדרך לנקום באמריקנים על בגידתם בסעודיה.

כותב שורות אלו התריע במהלך השנתיים האחרונות על השבירות של הסכמי אברהם. זחילת הסעודים אל האיראנים בתיווך סיני בהחלט תורמת לתחושתם הבטוחה של שליטי טהראן, וביום שהם יחושו חזקים מספיק הם ירמזו לאמירתים ולבחריינים שהגיע הזמן לצנן את יחסיהם עם ישראל. הלוואי ואתבדה.