הָיָה אֵיזֶה רֶבַע שָׁעָה שֶׁל הֶלֶם,

שֶׁכֵּן זֶה בֶּאֱמֶת מְבַלְבֵּל מִנְּשׂוֹא;

נִדְרַשׁ מְעַט זְמַן לְיַשֵּׁר אֶת הַתֶּלֶם

בִּפְרֹץ הַיְּדִיעוֹת עַל פְּלוּשֵׁי אֵן־אֵס־אוֹ,

בִּקְלֹט הַצִּבּוּר אֵיךְ רָגְלַת פֵּגָסוּס

חָדְרָה חֲדָרִים וְשִׁדְּרָה בְּגַסּוּת

צִנְעָה שֶׁל פְּרָטִים, בְּלִי הַחְסֵר וּבְלִי גְּרֹעַ,

וּכְמַחֲצִיתָם – לְתִפְלוּל הָאֶקְס־רֹהַ"מ.

הָיָה אֵיזֶה רֶגַע שֶׁבֵּן וְגַם אַמְנוֹן

חָשְׁבוּ בַּחֲטָף – וָואלָּה, שֶׁמָּא הִגְזַמְנוּ;

וּקְרֶמְנִיצֶר רֶגַע חָשַׁב לְוַדֵּא:

הַאִם לֹא גָּלַשְׁנוּ לְאֶן־קָ־וֵו־דֵ?

חוֹבְבֵי שִׁלְטוֹן חֹק בָּלְעוּ אֶת הָרֹק

לָרִאשׁוֹנָה מִשִּׁלְהֵי הַמִּילֶנְיוּם:

אוּלַי הִשְׁתַּלַּטְנוּ מִדַּי עַל הַחֹק,

עַד שֶׁהוּא הִשְׁתַּלֵּט עָלֵינוּ?

גַּם וָתִיקֵי בַּלְפוּר, מִזּ'וּלִיק עַד זְ'לוֹבּ,

בְּכִירֵי רַק לֹא בִּיבִּי, בְּקִיצֶר רַקְלוֹבּ,

כִּמְעַט שֶׁשִּׁנּוּ, כְּבִלְעָם עִם בָּלָק,

קְלָלָה לִמְחִילָה: מָה זֶה, כָּךְ הוּא סֻלַּק?

רֶבַע שָׁעָה,

וְנִרְאָה כִּי הוּא סִפְתַּח – –

אַךְ אָז: יְשׁוּעָה.

בְּפִלְפּוּלָא חֲרִיפְתָּא

חוֹלֵץ אֲגוּדָל,

בְּאִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא,

בְּאַכְמָ"ל וּבְדַ"ל

וּבְאַבְּרָא קַדַּבְּרָא,

בְּאַבְּסוּרְד

שֶׁעַל כֵּן יֵאָמֵן הוּא,

בַּחֲסוּת

חָכְמָתָם שֶׁל יָמֵינוּ,

הִצְלִיחוּ לוֹמַר עַל יָמִין שֶׁהוּא שְׂמֹאל:

הַמִּשְׁטָר! הוּא רִגֵּל אַחֲרֵי עַצְמוֹ!

הוֹ, הָיְתָה הָרְוָחָה. הִתְיַשְּׁרוּ הַקְּלָפִים.

שׁוּב אֶפְשָׁר לְדַבֵּר בִּכְפוּלוֹת אֲלָפִים.

גְּאֻלָּה לְצִיּוֹן. קוֹל דּוֹדִי הַדּוֹפֵק.

אֵין שִׂמְחָה כְּשִׂמְחַת הַתָּרַת הַסָּפֵק.

כָּךְ פּוֹעֵל הַפִּלְפּוּל הֶחָרִיף אֵין בִּלְתּוֹ:

כָּל יְמֵי הַתְּפִירָה, הָעִנּוּי, הָרִגּוּל,

בִּנְיָמִין נְתַנְיָהוּ הָיָה בַּשִּׁלְטוֹן;

וְאִם כָּכָה – זֶה הוּא,

בְּעִגּוּל!

מַעְגַּל הַקְּסָמִים. מַעְגַּל הַמֻּגְלָה.

הַתְּפִירָה, הַדְּלִיפוֹת, כְּתַב הָאִי, כְּתַב הַשּׁוּם,

הַסְּחִיטָה בְּאִיּוּם, הַפְעָלַת הָרָגְלָה,

כָּל הַקֶּשֶׁר, הַשֶּׁקֶר – הַכֹּל כָּאן רָשׁוּם

עַל שֵׁם נְתַנְיָהוּ אֲשֶׁר בַּעֲלִיל

רָצָה אֶת עַצְמוֹ לְהַפִּיל, לְהַפְלִיל!

מָה לֹא הֶגְיוֹנִי פֹּה? הֲרֵי הוּא מֻשְׁחָת

וְכָל הַשְּׁחִיתוּת הִיא שֶׁלּוֹ כְּאַחַת!

שְׂפָתַיִם יִשָּׁקוּ. וְאִם כָּךְ, אָז כְּמוֹ

שֶׁנְּתַנְיָהוּ רִגֵּל אֶת עַצְמוֹ,

אוֹתָם שׁוֹמְרֵי־סַף שֶׁשָּׁלְחוּ יָד בַּכֶּתֶר

גַּם יַחְקְרוּ אֶת חֶטְאָם. נָכוֹן קֶטַע?