לִפְתֹּחַ יוֹמָן: אָנוּ תֵּכֶף סוֹגְרִים

שְׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁנֵי עֲשׂוֹרִים.

האזינו:

[audio mp3="/wp-content/uploads/2019/12/שני-אלפים-ושני-עשורים.mp3"][/audio]

(נָכוֹן – מְדֻבָּר בִּסְפִירַת הַנּוֹצְרִים.

נָכוֹן – זֶה בְּעֶצֶם יִקְרֶה עוֹד שָׁנָה,

וּבֵינְתַיִם שָׁלְמוּ מֵעָשׂוֹר רַק תֵּשַׁע.

אַךְ אַל נְקַוֶּה לְנַצֵּחַ שַׁבֶּשְׁתּוֹת

גְּדוֹלוֹת כְּיַבֶּשֶׁת, עוֹלוֹת כְּדַבֶּשֶׁת,

קְבוּעוֹת כִּשְׂמִיכָה יְשָׁנָה).

שְׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁנֵי עֲשׂוֹרִים

וְאֵלּוּ גַּם אֵלּוּ כְּתוּבִים כְּ־20.

2020.

כָּךְ זֶה כַּיּוֹם, כְּשֶׁהַכֹּל מִתְיַקֵּר־אֵשׁ:

בַּת כ' בְּיָמֵינוּ כְּבַת ב' עִם גֶּרֶשׁ.

שְׁנֵי עֲשׂוֹרִים הֵם אַלְפַּיִם חָדָשׁ,

גְּדוֹלִים כְּיַתּוּשׁ שֶׁכֵּיוָן דְּדָשׁ דָּשׁ.

אַחֲרֵי שְׁנוֹת אַלְפַּיִם לָבֶטַח רוֹבֶצֶת

שִׁיטָה מְכֻוֶּצֶת.

הֲלֹא כְּבָר שְׁמַעְתֶּם וַדַּאי שׁוּב וָשׁוּב

כֵּיצַד הִתְעַצְּמוּ יְכוֹלוֹת הַחִשּׁוּב

מִיְּמֵי הַטְּרַנְזִיסְטוֹר עַד עֵת הַטְּרַנְסְגֵ'נְדֶּר

יוֹתֵר מִבְּכָל הָאַלְפַּיִם לִפְנֵי כֵן,

וְאֵיךְ גַּם, בְּלִי עַיִן הָרָע וּבְלִי נֶדֶר,

מֻכְפָּל כָּל שְׁנָתַיִם הֶקֵּף הַיֶּדַע.

פּוֹרֵס הָעֶשְׂרִים זָנָב שֶׁל טַוָּס

אֶל מוּל פְּנֵי אַלְפַּיִם עָנָו וּמוּבָס.

אַלְפַּיִם שָׁנָה, אָחִי הַשָּׂרוּט,

בָּנִיתָ־פֵּרַקְתָּ אֶת הַנַּצְרוּת;

אֲנִי, לְעֻמַּת זֹאת, כָּתַבְתִּי בִּן רֶגַע

אֶת אֶלֶף מִצְווֹת דָּת הַקְוִויר וְהַגְּרֶטָה.

הִמְצֵאתִי מִצְווֹת וְהוֹסַפְתִּי שָׂפָה,

בָּרָאתִי מִלּוֹת־גּוּף, צִיַּרְתִּי שָׂפָם,

הָזִיתִי נִכּוּס תַּרְבּוּתִי וְגַם הֵייט סְפִּיץ'

וּשְׁלַל אוֹתִיּוֹת אַחְרֵי ל' שֶׁל לֶסְבִּית,

פְּלִיטַקְתִּי זֶהוּת, הוֹקַעְתִּי, הִכְלַמְתִּי –

בַּקֶּצֶב הַזֶּה עוֹד שָׁנָה וְהֶחְלַמְתִּי.

וְעוֹד יִתְהַדֵּר: הַפּוֹרְצִים כְּבִישׁ עוֹקֵף אֶל

סִלּוּק רֹאשׁ מֶמְשֶׁלֶת כִּמְעַט־עֲשׂוֹרַיִם

נִזְקָקִים לְאַלְפַּיִם, וַאֲפִלּוּ לְכֶפֶל –

פַּעֲמַיִם אַלְפַּיִם. פְּלוּס פְּרַיְם.

יֵשׁ לְאַלְפַּיִם וַדַּאי מַעֲנֶה –

הַתִּקְוָה וְזֶה – אֲבָל לֹא מְשַׁנֶּה;

אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת הֵכַנּוּ־כַּד,

אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת זֶה חֲנֻכָּה,

חַג שֶׁיָּחֹג בְּקָרוֹב מְאוֹד

שְׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁתֵּי מֵאוֹת.

גַּם בּוֹ הַמְּעַט

גּוֹבֵר עַל הָרַב;

מָאתַיִם אוֹ מְאַת

רָדְפוּ אֶלֶף בַּקְּרָב,

וְהַכַּד הָאֶחָד

הִשְׁתַּוָּה לִשְׁמוֹנָה נוֹ־

סָפִים: זוֹ כִּמְעַט

טֶכְנוֹלוֹגְיַת נָנוֹ.

הוֹמֶמֶת מֵאָה אֶת פִּילֵי הָאֶלֶף,

עָשׂוֹר מִסְתַּעֵר עַל כָּל עַמּוּד טֶלֶף –

אַךְ פִּיל שֶׁהִכְפִּיל גַּם עָלוּל בְּיוֹם רַע

לִפֹּל עַל מֵאָה אוֹ עָשׂוֹר בְּנֵי יֻמְרָה

וְאִם זֶהוּ יוֹם לֹא רַק רַע, גַּם גָּרוּעַ,

הַמֵּאָה מְעוּכָה, הֶעָשׂוֹר שָׂרוּעַ.