שיר השבוע: הִזְדַּמְּנוּת רִפּוּי

אוּלַי מוּטָב. לִפְנֵי שֶׁזֶּה יַמְאִיר. בְּצַעַד מְשֻׁגָּע אֶחָד מָהִיר לַחְסֹךְ שְׁנוֹת נֶזֶק־צַעַר־בֹּשֶׁת־שֶׁבֶת, לַחְסֹךְ גַּם זְמַן,וּלְהָשִׁיב אֶת הַסְּפָרִים מַחְשֶׁבֶת לִיבֶּרְמָן

תוכן השמע עדיין בהכנה...

אביגדור ליברמן במליאת הכנסת. | EPA

אביגדור ליברמן במליאת הכנסת. | צילום: EPA

אֵיךְ אוֹמְרִים בַּאֲרָמִית קַלָּה?

זֶה בָּא בִּזְמַן קָרִיב וַעֲגָלָא.

אוּלַי מוּטָב. מוּטָב, כְּשֶׁיֵּשׁ מֻגְלָה,

הכי מעניין

לִטֹּל סִכָּה, לַחֲרֹץ חָרִיץ,

וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ בִּשְׁפְּרִיץ

(אַל תְּנַסּוּ לְבַד. חֲשָׁשׁ לְהַגְעָלָה).

אוּלַי מוּטָב. לִפְנֵי שֶׁזֶּה יַמְאִיר.

בְּצַעַד מְשֻׁגָּע אֶחָד מָהִיר

לַחְסֹךְ שְׁנוֹת נֶזֶק־צַעַר־בֹּשֶׁת־שֶׁבֶת,

לַחְסֹךְ גַּם זְמַן,

וּלְהָשִׁיב אֶת הַסְּפָרִים מַחְשֶׁבֶת

לִיבֶּרְמָן,

לַחְסֹךְ שָׁנִים שֶׁל נַדְנֵדוֹת שֶׁלֹּא־נֵדַע

אֲשֶׁר בָּהֶן שֻׁלְחַן הַקּוֹאָלִיצְיָה

יִהְיֶה יַצִּיב פָּחוֹת מִנַּדְנֵדָה

עַל רֶגֶל לִיבֶּרְמָן וְרֶגֶל לִיצְמָן,

וּלְהָשִׁיב בְּחִירָה לְרֵאשִׁיתָהּ.

כִּי בַּבְּחִירוֹת נִצְּחָה רַק הַשִּׁיטָה.

שִׁיטָה חוֹסֶמֶת (אַף כִּי יַחֲסִית)

נִצְּחָה אֶת הַמְנַצֵּחַ, נִצְּחָה אֶת המַפְסִיד.

יֵשׁ רֹב –

אֲבָל חֶלְקוֹ כָּבוּל.

יֵשׁ רֹב –

אַךְ הִיא: עֲזֹב, יֵשׁ גְּבוּל!

יֵשׁ רֹב – אַךְ הִיא שׁוֹרֶקֶת: מַחֲצִית!

הַכְּנֶסֶת, שֶׁעַכְשָׁיו נִקְרָא לָהּ פְּזֶרֶת,

וִתְּרָה עַל אֶצְבָּעוֹת – אַךְ עוֹד לָהּ זֶרֶת.

מִשֶּׁקִּפְּלָה הִיא אֶת דִּגְלָהּ,

מִשֶּׁפָּרְצָה אֶת הַמֻּגְלָה,

לוּ נֶחֱזֶה בָּהּ פִּכָּחוֹן אוֹזֶרֶת,

וּמְגַיֶּסֶת אַחְרוֹנֵי־כּוֹחוֹת

לִקְרַב רִפּוּי מָלֵא – אוֹ לְפָחוֹת,

לְמַעַן תְּשַׁמֵּשׁ שׁוּב בְּקָרוֹב כַּבַּיִת,

עוֹשָׂה לָהּ סְנַפִּירִים אוֹ זוּג קַבַּיִם,

כָּךְ שֶׁתֵּדַע לָלֶכֶת וְתוּכַל לִשְׂחוֹת

וְהַשִּׁיטָה תֶּחְדַּל אוֹתָהּ לִסְחֹט,

וְכָךְ תַּבְטִיחַ שׁוּב הַכְּנֶסֶת

– וְתַצְדִּיק –

אֶת קִיּוּמָהּ:

בִּטּוּל הַצַּעַר־בֹּשֶׁת־נֶזֶק

שֶׁל אֲחוּז הַחֲסִימָה;

הַנְמָכָתוֹ לְרָמָתוֹ לִפְנֵי שֶׁלִּיבֶּרְמָן עִוֵּת

אֶת הַתְּמוּנָה כְּשֶׁהוּא מוּנָע מֵאֱמוּנָה שֶׁזֶּה עוֹבֵד,

אוֹ מֵאֵדֶיהָ שֶׁל מָדֵיאָה נַקְמָנִית וּמְקַנְּאָה

כְּשֶׁהִגְבִּיהַּ לַמַּצְבִּיעַ אֶת אֵזוֹר הַסַּכָּנָה.

וְלֹא פָּחוֹת דָּחוּף מִכָּךְ: עָלֶיהָ לְחַסֵּל

אֶת פָארְסַת הַפְּתָקִים וְהַנְּיָר וְהָאֶקְסֵל,

אֶת יְכָלְתָּן שֶׁל וְעָדוֹת לִהְיוֹת לְמִשְׁקוֹלוֹת

בֵּין רְצוֹנוֹ שֶׁל הַבּוֹחֵר לְבֵין רִשּׁוּם קוֹלוֹ,

אֶת קַלּוּתוֹ שֶׁל הַזִּיּוּף בְּקַלְפִּיּוֹת מִגְזָר

בְּהַסְכָּמוֹת בֵּין קַבְּלָנִים בְּמֻסְכָּמוֹת בָּזָאר;

כִּי מְמֻחְשָׁב עַכְשָׁיו.

כִּי בַּבְּחִירוֹת יֵשׁ טַעַם

וְיֵשׁ רִפּוּי מִנֶּזֶק שֶׁל עִוּוּת מֻשְׁחָת

אִם הַבְּחִירוֹת לַכְּנֶסֶת הָעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם

יִהְיוּ כְּבָר בַּמֵּאָה הָעֶשְׂרִים־וְעוֹד־אַחַת.