קִצְרֵי יָד

בְּהִטָּרְפָם בְּאוֹקְיָנוֹס הַגִּ'יהַאד
הֵם מְשַׁוְּעִים בְּפֶה-בַּמַּיִם וּבְיָד:
עַמִּים קְדוּמִים שֶׁל אֲנָשִׁים מְחֻדָּשִׁים –
וְאֵיךְ נָבוֹא מִסּוֹף הָאֹפֶק לְהַנְשִׁים?

מְכֻתָּרִים הֵם בְּאִירָאן וַהֲרָרֶיהָ
אוֹ נְצוּרִים בִּצְפוֹן הַסַּהַר הַפּוֹרֵעַ.
כְּאִי נִפְחָת בְּאֶמְצַע יָם שֶׁל אִי-אֶפְשָׁר
הֵם עוֹד דְּבֵקִים בְּצֶלֶם אִישׁ וּדְמוּת אִשָּׁה.

עַל פְּנֵי פָּרָס מַרְבַד הָאֹפֶל
נִגְלָל כָּבֵד עַל הַתִּקְוָה
וְעַל מְשַׁחֲרֵי הַחֹפֶשׁ
שֶׁנּוֹעֲזוּ לַחְשֹׁב כִּי כְּבָר;

וְאֶרֶץ הַחֵרוּת רוֹזָ'אבָה
הַכֻּרְדִּית טֶרֶף לַגַּרְזֶן,
וְהִיא עוֹבֶרֶת וְלֹא שָׁבָה
בֵּין מִבְתְּרֵי אוֹיֵב מַרְזֶה.

עַל עֵת אָבִיב, יִקְרַת עַמִּים,
מָרָה עוֹבֶרֶת כּוֹס דָּמִים.
אַךְ אָנוּ כָּאן, אֲחֵי צָרָה,
יָדֵנוּ לְבַדָּהּ קְצָרָה.

מִלּוֹן הָאָדוֹן

יֵשׁ מִלִּים עִם עָבָר,
עִם שִׁלְשׁוֹם וְעִם תְּמוֹל,
עִם שְׁכָבוֹת שֶׁל אָבָק –
שֶׁפִּתְאוֹם נִהְיוּ שְׂמֹאל.
לֹא חָטְאוּ אוֹ פָּשְׁעוּ
אַךְ הִצְמִיחוּ מוּבָן,
וּלְפֶתַע פָּשׁוּט
שֶׁהֵן שֵׁבֶט לָבָן,
וְכָעֵת קַל פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר
לְנַחֵשׁ כִּי כּוֹתְבָן
הוּא אִטֵּר.

לְמָשָׁל: "לְנַרְמֵל".
מֻנָּח מָתֵמָטִי
הָפַךְ לְמִלַּת מְעִיל,
עִם בִּטְנָה: אָנֹכִי וּכְמוֹתִי הַנּוֹרְמָלִים,
וְהַיֶּתֶר – רַק אִם נוֹאִיל.

עוֹד מִלָּה:
"קְהִלָּה".
הַפָּטֵנְט טַעַם תּוּת
לְהַשְׂגִּיב פַּחוֹנִים-לְמַטְּרוֹת-הִשְׁתַּלְּטוּת
(אֲבָל רַק פּוֹלֵשְׁתִּינִית)
כְּאִלּוּ הֵם כְּפָר
שָׁלֵו וְרוּטִינִי
אוֹ עִיר שֶׁמִּכְּבָר.

וְסַמַּן הַזִּהוּי הַסָּמוּי:
"לְהַחְרִיב".
תַּעֲנוּג בֶּן שָׁלוֹשׁ: זֶה חוֹרֵז עִם יָרִיב!
וְיָרִיב, כָּל יָרִיב, הוּא הֲרֵי קָטַסְטְרוֹף
וְכָל הַמַּרְבֶּה לְהַגְזִים וְלִגְרֹף
עַד הַסּוֹף, עַד הַשְּׂרֹף,
טוֹב גּוֹמֵל.
וְאִם לֹא עָשָׂה זֹאת – נִרְמֵל!