ישראל צריכה לתמוך בכורדים שנאבקים במשטר דאע"ש בסוריה

צבאו של אל ג'ולאני זה כוחות ג'יהאדיסטיים הנתמכים בסיוע טורקי שעורך בימים אלו חיסול וטיהור אתני של מיעוטים | קריסת הכורדים תחזק את הציר הסוני החדש שמתגבש, ותקרב את האסלאם הקיצוני אל קו המגע

תוכן השמע עדיין בהכנה...

שליט סוריה, אחמד א-שרע | AFP

שליט סוריה, אחמד א-שרע | צילום: AFP

שנה חלפה מאז עליית משטרו של אחמד א-שרע (אבו מוחמד אל-ג'ולאני) בסוריה, ובניגוד לניסיון להציג את המתרחש כ"סדר אזורי חדש", סוריה אינה עוברת תהליך ייצוב, אלא מיתוג מחודש של הג'יהאד העולמי. דהיינו, אותו ג'יהאד רק במדים אחרים של "צבא סוריה", שזהו משטרו של ג'ולאני, עם אותן שאיפות שכוללות שליטה, טיהור אתני של מיעוטים והפניית הטרור החוצה לעבר גבולות אירופה וישראל. 

עוד כתבות בנושא

בעוד עיני הקהילה הבינלאומית ובישראל נשואות לעבר איראן ולנושאות המטוסים באזור, מתרחש בסוריה תהליך עמוק ומסוכן שכולל חיסול וטיהור אתני של מיעוטים. תחילה היו אלה העלוואים והנוצרים, לאחר מכן בעלי הברית שלנו הדרוזים, וכעת הכורדים. זהו דפוס פעולה מוכר של משטרים אסלאמיסטיים קיצוניים, מעין שידור חוזר שמזכיר את שאירע בעיראק בשנת 2014 כאשר דאע"ש ביצע ג'נוסייד במיעוט היזידי בסינג'אר. עדותה של נדיה מוראד, שורדת הטבח, ממחישה כיצד העולם ראה את הזוועות בזמן אמת ולא פעל. הלקח ברור: אדישות כלפי טיהור אתני של מיעוטים גובה בהמשך מחיר בדמות טרור.

חשוב לומר זאת בבירור: ג'ולאני אינו שליט "פרגמטי" לגיטימי, אלא היה שותף פעיל באל קאעידה, השתתף בלחימה נגד צבא ארה"ב בעיראק, ואף נעצר על ידם והוחזק בכלא. לאחר שחרורו ב-2008, התקדם והפך לראש מערך המבצעים של אל קאעידה במוסול שבעיראק. זהו אינו פרט ביוגרפי שולי, אלא תעודת הזהות האידיאולוגית שלו. גם כיום משטרו, המוצג כ"צבא סוריה", פועל באותן שיטות הכוללות דיכוי אלים, טבח במיעוטים ותפיסת עולם ג'יהאדיסטית קיצונית. 

הכי מעניין

כיבוש חלב ולאחר מכן רקה על ידי משטרו של ג'ולאני, מסמן שינוי שליטה אסטרטגי: מרחבים שהיו בעבר נתונים לשליטה כורדית במאבקם נגד דאע"ש, עוברים כעת לשליטה של כוחות ג'יהאדיסטיים הנתמכים בסיוע טורקי. לא מדובר במאבק פנים סורי אלא בהשתלטות מחודשת של הציר הסוני על אזורי מפתח בסוריה. הכורדים, שהיו חוד החנית במאבק נגד דאע"ש ושימשו זרוע קרקעית מרכזית של הקואליציה המערבית, הופכים כעת לנטל שאפשר להפקיר, בשעה שארה"ב מתכננת נסיגה מלאה מסוריה.

אחד המהלכים המסוכנים ביותר שביצע משטרו של ג'ולאני הוא שחרורם של אלפי אסירי דאע"ש וג'באת אל-נוסרה מבתי הכלא בסוריה שהיו בשליטת הכורדים. אלו טרוריסטים מסוכנים שמהווים פצצה ביטחונית מתקתקת שמכוונת למערב. מי שמתעלם כעת מהתקתוק הזה בסוריה ובעיראק יפגוש אותו בהמשך בפריז, ברלין ומדריד.

לצד זאת, מתרחש תהליך מסוכן נוסף: ציוד אמריקני מתקדם שסופק בעבר לכורדים במסגרת המאבק בדאע"ש, נלקח כשלל ומועבר בפועל לידי הכוחות הנתמכים על ידי טורקיה. מצב זה מחזק את הציר הסוני ומציג איום ישיר על המערב. דפוס דומה התרחש בשנת 2021 באפגניסטן: לאחר נפילת קאבול לידי הטאליבן, נשק אמריקני מתקדם שהיה בידי הצבא האפגני נפל לידיים עוינות ושימש בהמשך למאבק נגד המערב. שני המקרים ממחישים כיצד חוסר הבנה של הסביבה והפקת לקחים שגויה מובילים להתעצמות גורמים עוינים באמצעות אמצעים מערביים. 

רוצה לומר, חוסר ההבנה של אופי המשטר הנוכחי בסוריה לא רק מביא לקריסת בעלי הברית של המערב, אלא גם להתעצמותו של ציר עוין באמצעים מערביים שעשויים לשמש בהמשך נגד המערב עצמו. את התשתית הרעיונית לאיחוד סוריה תחת משטר א-שרע, הניח בין היתר יועצו של הנשיא טראמפ, תומס ברק, שקידם תפיסה של נסיגה אמריקנית והאצלת אחריות לשחקנים המקומיים, כאשר המיעוטים בסוריה יתאחדו ביניהם לסוריה אחת ויאמצו רציונל מערבי של דיאלוג והסכמים. 

ניתן להיווכח כי במזרח התיכון אין ואקום וגם לא רגע דל. היחלשות חיזבאללה וקריסתו של הציר השיעי הזיזו את המטוטלת מהציר השיעי לסוני בגיבוי טורקי מלא. סוריה נמצאת בדרכה להפוך לבסיס קדמי טורקי שאינו שונה במהותו מהניסיון האיראני להתבסס בזירה הסורית טרם ה-7 באוקטובר. אויב שונה אך איום דומה. הגיבוי הטורקי בראשות ארדואן הדיקטטור נובעת נובעת מחזון ניאו ע'ותמאני גלוי ומסוכן. 

עבור ישראל האיום מזירת סוריה הולך ומתחדד. משטרו של ג'ולאני הוא משטר בתחפושת מערבית עם צבא טרוריסטי שמדבר בגלוי על ירושלים ועזה כיעדים עתידיים. אין זו רטוריקה פנימית, אלא הצהרת כוונות. 

האינטרס הישראלי ברור: בלימת התבססות המשטר על גבולותינו, שמירה על אזור חיץ אפקטיבי נקי מנתיני אויב ותמיכה בכוחות הכורדיים הפרו מערביים.

בהקשר זה, לנוכחות ישראלית בדרום סוריה יש חשיבות קריטית. אחיזה בכתר החרמון, שליטה במרחב קוניטרה, והרחבת אזור החיץ הם רכיבים מרכזיים בתפיסת ביטחון ארוכת טווח. כל נסיגה או אשליה בדבר "הסכם ביטחוני" תסכן את ביטחון ישראל, ואף תתפרש כחולשה ותזמין טרור לגבולנו הצפוני.

מעשי הטבח בכורדים אינם רק שאלה הומניטרית גרידא, אלא אינטרס ביטחוני מובהק של ישראל. קריסתם תחזק את הציר הסוני החדש שמתגבש - טורקיה, משטר ג'ולאני והאחים המוסלמים - ותקרב את האסלאם הקיצוני אל קו המגע. על ישראל להבהיר לבעלות בריתה ובראשן ארה"ב כי נסיגה אמריקנית מסוריה תפקיר לא רק את הכורדים אלא את ביטחון המערב כולו. הלקח מדאע"ש של לפני עשור ברור: מי שמתעלם ממנו בסוריה ובעירק יפגוש אותו בתוך הבית שלו במערב.