שב"כ פרסם את הסיכום השנתי שלו לשנת 2025, בו מופיעה קשת רחבה של נתונים ביחס לטרור, הנפגעים ממנו וסיכולו.
להוציא את זירות הלחימה בעזה ובצפון, בישראל נרצחו השנה 25 בני אדם כתוצאה מטרור ו-197 נפצעו. מדובר על ירידה ניכרת ביחס לשנה שעברה, בה נרצחו 46 ישראלים ועוד 337 נפצעו.
לפי נתוני שב"כ, באיו"ש וירושלים נרשמה ירידה של 77% במספר הפיגועים המשמעותיים (54) ביחס לשנת 2024 (213). מדובר בשיעור הנמוך בעשור האחרון. 5 פיגועים משמעותיים בוצעו בשנה החולפת בידי ערבים-ישראלים, בעוד אשתקד עמד המספר על 14.
הכי מעניין
לפי השירות, פיגועים משמעותיים כוללים פעולות של חטיפה, פיגועי התאבדות, ירי, פיגועי מטען, דקירה ודריסה.
שיא בסיכולי טרור, אך גם בריגול עבור איראן
שב"כ סיכל במהלך השנה 1,374 פיגועים משמעותיים, עלייה של כ-32% ביחס לקודמתה. לצד העובדה שהנתון מחמיא ליכולות הסיכול של שב"כ, הוא חושף מגמה מדאיגה. זוהי השנה השלישית ברציפות שבה הארגון נדרש לסכל למעלה מ-1000 פיגועים, מספרים גבוהים מאוד ביחס למקובל עד שנת 2023, שעמד על כ-400-600 בשנה ובשנת 2022 עמד על 472 "בלבד".
כוחות הביטחון מסכלים טרור בג'נין. אילוסטרציה. | צילום: דוברות המשטרה
מרבית הפיגועים המשמעותיים שסוכלו היו אירועי ירי (717) ומטעני חבלה (630).
קטגוריה שנוספה לדו"ח בשנה שעברה והמשיכה גם לשנה זו היא "סיכול ריגול איראני". במהלך 2025 נחשפו וסוכלו 22 פרשיות ריגול חמור של ישראלים עבור גורמי מודיעין איראניים, במסגרתן הוגשו כתבי אישום חמורים כנגד 25 ישראלים וזרים. בשנה החולפת נרשמה עלייה של למעלה מפי ארבעה בכמות המעצרים של חשודים בריגול עבור איראן ביחס לאשתקד. העלייה כאמור נמשכת באופן עקבי ומתגבר משנת 2023. בתוך כך, בוצעו עשרות תחקורים לישראלים וזרים שקיימו קשר ראשוני עם גורמי מודיעין איראני.
שב"כ מציין כמה מהסיכולים הבולטים שביצע במהלך השנה ביניהן חשיפת תשתית חמאס בחברון בחודש יוני, במסגרתה נעצרו כ-10 חוליות המונות מעל ל-60 פעילים, הוסגרו 22 כלי נשק מסוגים שונים, ואף פוענח פיגוע ירי שבוצע בשנת 2010, בו נרצחו ארבעה ישראלים.
המגמה המדאיגה בקרב ערביי ישראל
ב-2025 עצר שב"כ 2,878 פעילי טרור, רובם המוחלט (2,530) ביו"ש, לצד 219 עצורים בתחומי הקו הירוק ו-129 במזרח ירושלים. לשם השוואה, ב-2024 - שבה היו הרבה מעצרי מנע בעקבות 7 באוקטובר - עמד מניין העצורים על 3,682.
כ-200 ערבים-ישראלים נעצרו השנה לחקירה בחשד למעורבותם בפח"ע, בעוד כנגד 130 מתוכם הוגשו כתבי אישום. שב"כ עסק בכ-100 פרשיות בהן נחקרו אזרחים ישראלים שתכננו לבצע פיגועים, במתווה מוביל של שימוש בנשק, והכנה עצמית של חומרי נפץ לייצור מטענים.
חשיפת ציר הברחת כספי טרור בידי שב"כ וצה"ל באפריל. | צילום: דובר צה"ל
החקירות שביצע שב"כ עולה חשפו עלייה במעורבת של ערביי ישראל בקשר מול פעילי טרור ביהודה ושומרון, לרבות סחר באמל"ח, סייענות מודיעינית ולוגיסטית, העברת כספים ועד למימוש פעילות טרור. בשנה החולפת טופלו בשב"כ כ-40 פרשיות בהן ערבים-ישראלים נשבעו אמונים לדאע"ש או תכננו לבצע פעילות טרור בהשראת הג'יהאד העולמי והמדינה האסלאמית, עלייה קלה אך עקבית. זאת ועוד, השנה נמשכה מגמת העלייה במעורבות קטינים מקרב ערביי ישראל בטרור.
מוחמד סינוואר ועוד 1200
השירות כותב בדו"ח כי בהכוונה מודיעינית של שב"כ חוסלו כ-1,200 מחבלי חמאס ברצועה, 200 מתוכן בדרגי הפיקוד והשליטה בארגון הטרור. השמות שציינו בשב"כ בהקשר הזה הם אלה של מוחמד סינוואר, ראאד סעד, מחמד שבאנה, חאכם עיסא, אבו עוביידה ועצאם דעליס.
לפי הדו"ח, למעלה מ-300 עזתים שנעצרו במהלך התמרון הקרקעי הועברו לחקירת שב"כ, בעוד למעלה מ-1,250 עצורים תוחקרו בשדה תימן.
הנתון החסר
לצד הנתונים הרבים שהופיעו בדו"ח, ראוי לציין כי מדובר במסמך שהיקפו קצר ביותר ממחצית ביחס לדו"ח של 2024, כך שמספר נתונים בו הושמטו. נושא חשוב שנכלל בדו"ח אשתקד היה סיכול ההברחות, נתון שלא הופיע בו השנה, כאשר הארגון מסתפק בהתייחסות לאקונית לסוגיה.
*ביחס לשנת 2020 מוצגים נתונים סותרים בין הדו"חות השונים. דו"ח שפורסם באותה שנה מנה 48 פיגועים בלבד, אך במספר דו"חות שפורסמו מאז המספר התעדכן וכעת הוא עומד על 56.